והנה אנחנו מגיעים לחצאית - החלק שבו אלון ליבנה באמת הראה את הגאונות שלו. במבט ראשון זו חצאית קלאסית עם נפח, אבל מי שמסתכל קצת יותר קרוב רואה שיש כאן משהו מיוחד. הדרייפינג והקפלים בחצאית לא סימטריים לחלוטין - יש כאן משחק של בד שנופל בצורה טבעית אבל מחושבת, עם קפלים שיוצרים תנועה ועומק. זה לא משהו שצועק "תסתכלו עליי", אבל זה בדיוק מה שהופך את השמלה הזו מקלאסית לייחודית. יש כאן איזושהי אסימטריה עדינה, איזה פרט שגורם לשמלה להיראות חיה, לא סטטית.
עכשיו בואו נדבר על הבד - כי זה בדיוק המקום שבו רואים את ההשקעה האמיתית. השמלה עשויה ממה שנראה כמו סאטן או משי כבד ויוקרתי במיוחד, מהסוג שתופס את האור בצורה מושלמת ויוצר את המראה הזוהר והעשיר הזה. זה לא בד זול או דק - זה בד עם משקל, עם נוכחות, מהסוג שנופל בצורה מדויקת ויוצר את הקפלים והדרייפינג האלה באופן טבעי. אפשר לראות את האיכות בכל תנועה, באופן שבו הבד זורם ונע עם נועה, ובאופן שבו הוא משקף את האור בחדר. זה סוג הבד שלא מתפשר, שלא מתקמט ולא נראה זול אפילו לרגע.
החצאית הארוכה, שנגררה מאחורי נועה בזמן שהיא צעדה לעבר החופה, יצרה אפקט דרמטי אבל לא מוגזם. זו לא הייתה אחת מהחצאיות האלה שצריך שלושה אנשים כדי לסדר - זו חצאית שיודעת להיות מרשימה בלי להיות כבדה או צעקנית. הבד, שנראה כמו סאטן או משי כבד, תפס את האור בצורה מושלמת וזרם איתה בכל תנועה.
את השמלה נועה השלימה עם צעיף ארוך ורומנטי, שכיסה את הפנים בצורה מסורתית ויפה. הצעיף הוסיף נגיעה של רומנטיקה ומסתורין, ובאותו זמן לא גנב מהשמלה את תשומת הלב. זה היה איזון מושלם בין המסורתי למודרני, בדיוק כמו שנועה אוהבת.
אלון ליבנה, שעובד עם מיטב הכוכבות בישראל, הוכיח שוב למה הוא נחשב לאחד המעצבים המובילים. הוא יודע לקרוא נכון את הלקוחה שלו, להבין מה מתאים לה ומה לא, וליצור משהו שמרגיש אישי ומדויק. השמלה הזו היא נועה קירל במיטבה - בטוחה, אלגנטית, ולא צריכה להתאמץ יותר מדי כדי להרשים.
ובואו נגיד את זה בגלוי - כן, תמיד יהיו אנשים שיחלקו, שיגידו שהייתה יכולה ללכת על משהו יותר מרשים או יותר ייחודי. תמיד יש את אלה שמחפשים מה להגיד. אבל הפעם? באמת שאין על מה. נועה קירל שיחקה אותה נכון לגמרי - היא בחרה שמלה שמתאימה לה באופן מושלם, שמלה שמדברת את השפה שלה, ושמלה שתיראה טוב בתמונות גם בעוד עשרים שנה. היא לא ניסתה להרשים יותר מדי, לא ניסתה להיות מי שהיא לא, ובחרה בקלאסיקה שעובדת. ואנחנו? אנחנו פה כדי לפרגן, כי הפעם היא באמת שיחקה אותה.