אני אתחיל בזה שאני לא כאן כדי לספק נתונים מספריים שאולי כלל לא יסברו את אוזננו, אלא כדי להראות שיש כאן תעשייה בצמיחה, אפילו ממש כאן, מימיננו ושמאלנו, שמתחזקת מוצרים דמויי עור ופרווה (למרות שבאופן כללי הביקוש לפרווה בארץ הוא לא מהגבוהים, עוד לא הגענו ל-30- מעלות למיטב זכרוני), איכותיים ושווים. אז מה זה משנה לנו בעצם? נראה טוב, נוח, איכותי, ועל הדרך לא פגע באף אחד.
"אם אני בוחרת לתמוך במעצב מקומי, שבעבודה מאוד קשה גם מאפשר תעסוקה נוספת לכל המערך שסביבו, אני לובשת עוד צעד בדרך להגשמה של חלום חייו של אותו בן אדם. היכולת לבחור בטוב זמינה בכל תחום, באופנה לפעמים קצת יותר מורכב לזהות ממה הבחירה מורכבת. בבחירה בעסק קטן ומקומי, שמייצר במדינה עם תנאי תעסוקה הוגנים, יש יכולת להבין קצת יותר ממה הבחירה מורכבת ובמה אנחנו תומכים", אמרה עוד בנבנישתי.
כשפניתי אליה בשאלה למה בחרה לעצב כבר בתחילת דרכה נעליים טבעוניות, אתגר לא פשוט ביחס לכך שאנשים משווים לעור יוקרה ואיכות, היא השיבה: "כשהתחלתי ללמוד עיצוב נעליים, התחלתי להיחשף ליריעות עור, סוגים ומרקמים שונים והבנתי שבחומרים האלו אני לא הולכת להשתמש, בידיעה שזה הולך להיות לי לא פשוט. גם מבחינת הייצור זה לא היה תהליך פשוט, לא כל מפעל הסכים לעבוד עם חומרים שאינם מעור. רציתי למצוא חומרים ייחודיים, בדגש על איכותיים".
אז יותר ויותר מעצבים ובתי אופנה בסדרי גודל כאלו ואחרים, החלו להבין כי לא מדובר רק בטרנד אידיאולוגי חולף, והצטרפו לייצור מוצרים יפים לא פחות, ואיכותיים לא פחות. מעגל האנשים שמחפשים להתלבש יפה, אלגנטי, ואיכותי, בצורה כזו שגם לא תבוא על חשבונם של אחרים - מתרחב, ותאמינו לי, לא צריך הרבה נחשים ונמרים כדי לייצר איזו נעל.