אם חייתם מתחת לאבן בחודשים האחרונים, אתם בטח לא מכירים את המותג OTOT, שכבש את מרכז הארץ, ואת נגר שעומדת מאחוריו. בשביל זה אני כאן: צליל נגר, בת 32 מתל אביב, למדה את תחום עיצוב האופנה לבד ולפני חמש שנים התחילה את מותג הביגוד שלה, OTOT, שתפס תאוצה בשנים האחרונות – ולא מתכנן לנחות בחזרה אל הקרקע.
"המותג התחיל לפני חמש שנים בערך", סיפרה נגר. "אני אוטודידקטית. במשך השנים למדתי את התחום, ובזמן הפנוי שלי הייתי תופרת. בהתחלה הייתי מוציאה למכירה חמישה דגמים חדשים כל שבוע, ובמקביל, הייתה לי עבודה עיקרית, חמישה ימים בשבוע, משמונה בבוקר עד שש בערב. נורא פחדתי 'לצאת החוצה' עם המותג , להיות עצמאית ולהיכנס לעולם שאני לא מכירה ולא מרגישה בו בטוחה מספיק".
וכמו כל משל מכל ספר וסרט על צמיחה והתפתחות עצמית, גם צליל הבינה שכדי להתחיל לפתח את המותג שלה, היה צריך להתגבר על הפחד.
"התפתחתי לאט-לאט, עד שביום בהיר אחד פשוט נשבר לי, רציתי לפרוץ, ובדיוק אז - הקורונה הגיעה. לפניה, הייתה מטרה מאוד ברורה - לפתוח את העסק ולהרים אותו למקומות שרציתי. כשהיא באה לבקר לראשונה, אמרתי 'טוב, אנחנו לא יודעים מה קורה, אז עדיף לחכות ולהבין מה עושים'".
וכמו שנגמרה הקורונה, נגמרה גם הסבלנות. "אמרתי 'חלאס, אני לא יכולה לעבוד יותר אצל אנשים, זה לא עובד יותר, נמאס לי'. התפטרתי, לקחתי עבודה צדדית (בולשיט שלא מכסה לי גרגיר מההוצאות) ורצתי על זה. וברגע שעשיתי את זה, ראיתי את התנופה שהעסק קיבל", סיפרה.
"אני עדיין כמו נוודית, זזה ממקום למקום", הוסיפה נגר והסבירה כי רכישת הפריטים מהמותג מתבצעת דרך האינסטגרם, ירידים וחנויות פופ-אפ מתחלפות. "אין לי עוד מקום ספציפי, בינתיים אני מזמינה לקוחות גם לסטודיו הביתי שלי".
רחוק מהמסלול
בניגוד לרוב מעצבי האופנה, נגר מתרחקת ומרחיקה את דגמיה ממסלולי הדוגמנות. "תצוגות אופנה זה פחות אני", ציינה. "אני אוהבת להיות בגובה העיניים של הלקוחות ולהיות נגישה לכולם, אני לא צריכה את הדגמים שלי על המסלול בשביל זה. אני חושבת שאופנה יכולה להיות פשוטה. אנחנו עושים מזה דבר מאוד רציני, בזמן שזה צריך להיות כיף, לא מעבר. יש נשים שאומרות לי 'אבל לאן לובשים את זה?', אני עונה להן: 'לסופר, למסיבה, לעבודה - לאן שבאלך, ממש לאן שבא לך'".
עוד סיפרה נגר כי לקוחות באות לסטודיו, מודדות ומסתכלות על הפריטים, מוצאות פריט שהן אוהבות מאוד – ואז קורה הסיפור המוכר: "אני עוד לא מוכנה לזה", הן אומרות לעצמן. "כשיש מפורסמים שלבשו בגד דומה, זה נותן ללקוחות מן אישור מסוים, והן חוזרת ואומרת "אוקיי גם אני יכולה ללבוש את זה", סיפרה.
לבסוף, התקלתי אותה בשאלה שאמא שלי תמיד אמרה לי שזו שאלה שאין לה תשובה – שאלת ה"מי הילד האהוב עלייך?". וכמו שחשבתי – גם נגר לא הצליחה לבחור את הפריט האהוב משלל יצירותיה.
"זו שאלה קשה. אני מחוברת מאוד לכל דגם. בהתחלה היה לי קשה למכור אותם בגלל זה. מאוד קשה להיפרד ממשהו שיצרת, ופתאום הוא כבר לא שלך. היום, אני משחררת כבר לגמרי. מה שכבר נקנה ולא שלי, הוא עדיין שלי, והפך להיות גם של מישהו אחר. נורא חשוב לי שהאדם שנפגש עם הבגד לא יקנה אותו בגלל נרטיב כלשהו, לא מעניין הסיפור שאני מספרת, אלא מה הוא ראה בבגד הזה".
התרעות פיקוד העורף