בליווי ד"ר רלי אבל, דיאטנית קלינית רפואית וראש תחום מחקר בתזונה בשירותי בריאות כללית, מחוז מרכז, התחלתי בדיאטה. בשלב הראשון, התבקשתי לאכול רק אורז, לבן או מלא, מבושל במים. אפילו נאסר עלי לטגן אותו עם טיפת שמן לפני הוספת המים. "מה אני יכולה להוסיף לאורז?", שאלתי. התשובה השאירה אותי קצת בשוק. כנראה שלא הגעתי מוכנה כי מתברר שבשבוע־שבועיים הראשונים לדיאטה מסתפקים באורז בלבד. לאחר מכן מוסיפים ירקות מבושלים ובהדרגה גם ירקות טריים ופירות. לא יודעת מה איתכם, אבל בשבילי שבועיים עם אורז בלבד הם משימה ל"הישרדות", לא לחיים האמיתיים.
הרזיה אינה המטרה הראשית של דיאטת האורז אלא תוצר נלווה. מצדדיה טוענים כי היא יעילה בניקוי רעלים, הורדת לחץ דם, שיפור מצב של סוכרת והרגעת מעי רגיז וקיבה עצבנית, וכן מסייעת לצרבות ורפלוקס. ד"ר אבל מודה שאין שום הוכחות שזה אכן עוזר ומציינת שהקיבה אולי רגועה, אבל חסרים בה חלבונים, שומנים, ויטמינים ומינרלים. אה, וגם שבשבוע הראשון עלולים לחוות חולשה וסחרחורות. כיף.
נכון, בחרתי בגרסה המקוצרת של הדיאטה, ואפילו קצת חיפפתי, אבל לגמרי הרווחתי: הרגשתי קלילה יותר, פחות עייפה, וגם המשקל הראה כמעט קילו פחות. והכי חשוב: אחרי שראיתי כל כך הרבה לבן מול העיניים, היה לי חשק עז לחפש מתכונים מאתגרים כדי להחזיר את הצבע לצלחת.
"כדי למנוע את קלקול הפירות היבשים וליצור להם מראה רענן, מוסיפים להם חומרים כימיים שונים, כגון גופרית דו־חמצנית SO2 (המשמשת כחומר משמר הנקרא גם E-220), שמן פרפין לבן (להברקה), תמיסה אלקלית ותחליב שמן (לייבוש הפרי) - זאת בניגוד לפירות היבשים האורגניים שלא מכילים תוספים", מסבירים מומחי מכון התקנים הישראלי. "גופרית דו־חמצנית בריכוזים גבוהים עלולה למשל לגרום לכאב ראש, סחרחורות, להפרעות בראייה, לשיעול ולפגיעה בנשימה (לאוכלוסייה רגישה). לכן התקן הישראלי ותקנות בריאות הציבור מציינים את התכולה המרבית של החומר המשמר SO2 בפירות יבשים. מומלץ לאחסן את הפירות היבשים במקום יבש, מוצל וקריר כדי למנוע קלקול. יש גם לוודא שאריזתם תהיה סגורה לגמרי, כך שתגן על הפירות מפני רטיבות וחדירת חיידקים וגם תשמור על הטעם והריח האופייניים להם".
התרעות פיקוד העורף