צירוף המילים “בר קוקטיילים", “ירושלים", “טאפאס" ו"כשר" נשמע כמו חיבור מופרך, מוזר, שלא קשור זה בזה, אולי מלבד “ירושלים" ו"כשר". מתוך כור ההיתוך הזה נחנך לפני חודשים בודדים “אנדלוסיה", המכנה עצמו בר קוקטיילים וטאפאסים. לפי הקהל הרב שמילא את המקום בערבו של אמצע השבוע, נדמה שהחיבור מצליח. צעירים ובוגרים, חובשי כיפות (ברובם) וחילונים, בעיקר זוגות, ממלאים את הקומה השנייה של הבר הכשר היפהפה, אוכלים ושותים ועושה רושם שנהנים.
החלל מעוצב בקפידה, החל מהפרטים הקטנים כמו עציצים שמעטרים את הפינות, ותאורה חמה ומוקפדת, שהשתלבו בצורה נפלאה עם האבן הירושלמית והווייב העתיק והמסורתי של העיר. ובאמצע: שואו של ברמנים, המסורקים כמו טום קרוז. ממבט ראשון ניתן להרגיש ש"אנדלוסיה" מייצרת אווירה שמחד מאוד “חילונית" ומשוחררת, ומאידך מבלים בה גם חובשי כיפות, מה שיוצר תמהיל מרתק שכמותו לא תמצאו בשום מקום אחר בארץ - אולי, מלבד, בפתח תקווה.
התפריט קצר, מכיל 12 מנות טאפאס ושבעה קוקטיילים בלבד. בגלל שבעה משקאות קוראים לו “בר קוקטיילים"? הגזמתם, זה עוד לא המגוון שיש ב"גסטבי", בר הקוקטיילים המצליח בעיר.
החדשות המבאסות יותר הן שהקוקטיילים ברמה טובה, אבל לא הבריקו לכדי רמה מצוינת. טעמנו את TIO TIO (שמחירו 52 שקלים) מתוק וקליל, ואת PENICILLIN שמחירו גם כן 52 שקלים), חזק ומעושן. הטום קרוזים היו אדיבים ושירותיים מאוד, ואלתרו לנו קוקטיילים על המקום בהתאם להעדפות החך השונות של כל אחד. זה נחמד כרעיון, ופחות הצליח כשזה הגיע לתכלס.
האוכל המגוון והיצירתי מתגלה כנקודת חוזק משמעותית. המנות מוגשות בצורה יפה להפליא, המרכיבים טריים וצבעוניים והטעמים משתלבים בהרמוניה בפה. סלט אנדיב (36 שקלים), דוגמן ממש, מכיל עלי אנדיב קריספיים עטופים ברוטב סלק מקורמל ואשכולית אדומה רעננה - מנה מפתיעה ששווה לגמרי את מחירה; טטאקי טונה אדומה (45 שקלים) מונחת על קראסט שומשום וקצח עם תערובת עלים, גם היא מנה מצוינת וכיף לחלוק אותה.
הזמנו את הדג (48 שקלים), שהתגלה כלברק עשוי היטב ומונח על מחבת לוהטת, שבתחתיתה התחבאה פיתה רכה וטעימה; שתי מנות הבשר פחות הצליחו - מנת ה"סטייק לה מינוט" ומנת המיני־בורגרים (62 שקלים) היו מעט יבשות וסטנדרטיות.
כל מקום חדש שנפתח בירושלים ברמה כזו גבוהה מהווה ברכה לקהל הצעיר והצעיר פחות, שמחפש מקום בילוי איכותי ויוצא דופן. עם עוד קצת שפשוף וניסיון, “אנדלוסיה" תהפוך למקום חובה לעלייה לרגל.
ממשיכים עם מנטו, כיסון ממולא בבשר, שומן כבש ובצל. מה יש לומר? כל ביס תענוג צרוף, הבצק דקיק-דקיק ורואים שנעשה בעבודת יד עדינה.
במסגרת הקינוחים, אל תצפו למבחר גדול, והאמת היא שאחרי ארוחה כזאת אין באמת מקום לעוגה מושחתת. מה שכן, ריבות תוצרת בית מלאות באגוזים, חבושים ואגסים מוגשות לשולחן על חשבון הבית, ועם קנקן תה (15 שקלים) הן מספקות בדיוק את המתוק שצריך אחרי ארוחה דשנה שכזו.
“ירושלים פלוס", יוספטל 6 לוד, 08-9244948