עשיתי ניסיון נוסף. מילאתי חצי כוס בזרעי צ'יה, וכיסיתי אותם במים. כך הם עמדו לילה שלם. אחר כך העברתי את התכולה למכל פלסטיק עם מעט מים והכנסתי למקרר. לעיסה השחורה שהתקבלה - הדומה קצת לפרג - חיי מדף ארוכים. אפשר להחזיק במקרר לפחות חודש ולהוסיף בכל פעם כפית אחת לסלט או לשייקים. בהתחלה הייתי מאוד חשדנית כלפי התוצרת, ורק לאחר היסוסים רבים, שכנעתי את עצמי לטעום. את הטעם - ליתר דיוק חוסר טעם - היה די קשה להגדיר. הדבר היחיד שהרגשתי הוא סוג של שמנוניות בפה. כשפיזרתי בסלט, היה יותר קל לעכל זאת.
עם מורינגה - המכילה הרבה חלבון, מינרלים וגם מאזנת את הגוף - המלאכה ביום הרביעי הייתה קלה יותר. שמתי שתי כפות עלים בידיים, שפשפתי, העלים התפרקו והיוו תבלין נהדר לסלט ירקות עם גבינת מוצרלה. גם הטחינה שודרגה.
התרעות פיקוד העורף