כאן, בשרונה, מי שעמלה על הסירים היא אמו של צ'יצ'ו, אישה חביבה וחרוצה, וככל הנראה גם סבתא בעצמה. התמהיל פשוט למדי: בוצעים פרנה, מכניסים לתוכה קציצות ורוטב אדום, ויאללה, שב ותאכל וקח איתך מפיות. אבל מה שנשמע אותנטי הפך לסמי־מתוחכם, כאשר המוכר מציע להגדיל את המנה ("אני שם לך יותר קציצות") ולהחליף את הלחם הלבן בלחם דגנים ("זה בריא יותר") במחיר של 45 שקלים במקום 35 שקלים. המלצתו התקבלה בחום, וכך, בהחלטה נמהרת, הלך כל הקסם: לחמניית הדגנים אינה רכה ואינה מתקתקה כמו הלחם הלבן, וטעם הקציצות שהונחו בה נבלע בתוך התהום. איזו סבתא מסעודה הייתה מגישה את הקציצות שלה בתוך לחם בריא?
וכדי להוסיף אכזבה, מגישים יחד עם המנה עלי חסה ועליהם תערובת של זרעים. ככה, בנונשלנט, בלי להשקיע – חסה וזרעים. עלוב למדי. מה עם מנה ראשונה מרוקאית מושקעת יותר, כמו גזר מבושל, סלט סלק, אפילו קרקר עם מטבוחה אותנטית? לא, גם כאן חווה וצילה השתלטו על התפריט ומגישות מנה שהיא פשוט לא מכבדת.
בעקבות ההצלחה, לפני כחצי השנה החליטה הקבוצה להתרחב ולהקים סניף נוסף, כשר למהדרין, במדרחוב תל חי בלבה הסואן של נתניה, עם תפריט חדש ומגוון. גם כאן יש אג'נדה בריאותית, אך הפעם לא על טהרת הלחמים בלבד. התפריט של "ברדו" תל חי הוא צבעוני, טרי, קליל ורענן. הושקע כאן מאמץ לשבור את שבלונת ארוחות הבוקר בבתי הקפה באזור.
כשאתם מגיעים לכאן, נסו שלא לפספס את מנת הדגל: כריך הקממבר אשר הנדיבות והאיכות שלו ממשיכות לסחוף את תושבי העיר והסביבה. מדובר בפלוט ארוך וצר, בעל קראסט עבה ופנים רך ואוורירי. הוא מגיע במשיכה קלה של קונפי ארטישוק וחמאה צהובה במרקם כמעט קרמי, ועליו מונחים צ'אנקים מענגים של גבינת קממבר, לבבות ארטישוק, פרוסות טריות של עגבנייה ועלי בזיליקום. זה הדבר הכי קרוב לפריז שתמצאו בטעם, בקראנץ' ובאותנטיות.
התפריט כולל הברקות מעניינות והלחמים איכותיים. עם זאת, נראה שהמקום עדיין בחיתולים וייתכן כי נדרשת עוד השקעה על מנת להגיע לרמת הגימור המושלמת. הגענו ביום חם של חודש יולי, ולמרות המאוורר התעשייתי שצינן את מזג האוויר, קצת הצטערנו שאין אפשרות לשבת במקום ממוזג (הישיבה היא בחוץ בלבד). רק על הסיבה הזאת הורדנו כוכב.