אני בת 60. רוצה לנסות להבין איך עלי לחשוב לבד ובעצמי. בנוסף אני תוהה לגבי הקשר בין תוצאות בדיקות הדם שעשיתי (שיצאו לא תקינות) לבין המצב שבו אני נמצאת עכשיו בחיים שלי?


"תוצאות בדיקות הדם שלך מצביעות על כך שמערכת החיסון שלך נלחמת במשהו. על פי התפיסה הפילוסופית, מערכת החיסון מסמלת את מנגנוני ההגנה הנפשיים שלנו. לעתים כשאנחנו מתבגרים, קשה לנו לחזק את המנגנונים שהם לא חלק מהשרשרת הדורית שלנו, מכיוון שבילדות לא נתנו לנו כלים לחזק אותם. ואם אנחנו לא מודעים ליכולת שלנו לרכוש כלים חדשים בחיים שלנו, מאוד קשה לנו. אנחנו חיים ומצלמים פילם מהשרשרת הדורית שלנו, ולמעשה אנחנו חיים בתפיסה מסוימת מהשרשרת הדורית שממנה אנחנו באים.



אנחנו רגילים לחיות בתפיסה מסוימת, אבל כשאנחנו למשל עוברים למדינה אחרת, עם סביבה חדשה וחברה שמתנהגת לגמרי אחרת, יש ציפייה שונה מהמקום שבו אני נולדתי ונדרשות מאיתנו מיומנויות חדשות, אחרות לגמרי מאלו שרכשנו במהלך החיים. אם לאדם מסוים יש יכולות ללמוד מהר, אז אין צורך להיבהל משינויים, אבל אותו אדם נולד לפילם של משפחה וקהילה שפועלת על פי התפיסה שבה אסור לשנות שום דבר ושהדברים בה מקובעים – יהיה קשה לו לקנות מיומנויות חדשות, ולראות באופן כללי שאפשר גם אחרת.



מאידך, אם אדם מגיע מקהילה, משפחה, חברה, סביבה וחינוך שבהם מראים שכבר מהילדות אפשר לשנות, ושהמוכר והידוע הוא לא תמיד הכי טוב ולכן אפשר וכדאי לחקור – מנגנוני ההגנה של אותו אדם מתחילים להיבנות. אם אין שום דבר שמראה את האפשרות הזאת, ההתבגרות כאמור תהיה מאוד קשה, וגם הבגרות המאוחרת תהיה בעלת קושי רב.



במקרה שלך, ייתכן שגם בילדותך וגם בבגרותך לא היית צריכה לעשות המון שינויים בחיים ולא לימדו אותך להתנהל באופן הזה. יכול להיות שעשית שינויים מחשבתיים, אבל לא באמת הוצאת אותם לפועל. לכן, כעת בגילך את חווה קושי מאוד גדול לבצע שינויים וזה עלול להוביל לכך שמערכת החיסון שלנו תקרוס. את צריכה להאמין שאת יכולה. מדובר בתהליך מאוד קשה, כי אם אין לי פילם שאני יכולה לעשות זאת, אז אני מתקשה להאמין ביכולת שלי. לכן, השאלה המרכזית שאת צריכה לשאול את עצמך היא עד כמה יחסי אמון יש לך עם עצמך".



אני בן 34. חולם על זוגיות ועל אהבה אמיתית. אני מודע לבעיית חוסר הביטחון העצמי שלי, ולכן נעזר באתרי אינטרנט למיניהם, אבל איכשהו יוצא שבשלב ההיכרות משהו נתקע, או כמו שאומרים – לא עובד. שמתי לב שדבר דומה קורה לי גם במקום העבודה שלי, וכאשר אני מנסה לפתח קשרים חברתיים עם העובדים משהו תמיד לא מסתדר. הדבר שמביך אותי ביותר הוא שמעולם לא קיימתי מגע מיני מלא עם נשים, וככל שהשנים עוברות אני חושב שזה לא יקרה לעולם ומתחיל להתייאש מהנושא. מה לדעתך כדאי לי לעשות?


"לדעתי אתה איש בהיר מחשבה מעצם העובדה שגילית שהבעיה היא בכל תחומי החיים והיא גם משליכה על קיום יחסי מין. אתה גם די מתוודה על הדברים לפי הסדר המדויק שלהם. אני יכולה לומר לך שלפי פילוסופיית 'הראייה האחרת', אדם לא מצליח לבנות יחסים ביום אחד כי מדובר בדבר עתיק יומין שלא טיפלנו בו עוד בילדות שלנו. ברוב המקרים הבעיה נובעת מכך שיש איזושהי דמות דומיננטית בחיינו, כמו הורה או אח, שהיחסים איתו הם קלוקלים או חסרים, ואז אנחנו לא עושים טרנספורמציה נכונה וממשיכים בדרך הלא נכונה גם בבגרותנו. במקרה שלך נראה שהיה לך איזה קושי ביחסים המאוד משמעותיים עם אמא שלך או עם אחותך.



מדובר בפגיעה מאוד קשה שגרמה לך לחוסר תקשורת עם כל מה שמזין אותך. שים לב, אתה מדבר על חוסר יכולת ליצור יחסים עם נשים. אתה אומר שלא קיימת מגע מיני מלא עם נשים, ואתה מדבר גם על מקום העבודה, שבו אתה למעשה לא מצליח לקיים קשרים חברתיים ומוזן רק מהפרנסה שמביאה לך העבודה, ולא ממערכות היחסים במקום העבודה. אתה גם לא מדבר על יחסים שאתה יכול להיות מוזן דרכם לטווח ארוך, מעבר ליחסי מין. אז נראה שיש פה קושי בסיסי עם יחסי אב ובן, זאת אומרת, שאמא שלך לא הזינה אותך ביחסים. ייתכן שאלו היו יחסים שבהם העניקו לך את מה שאתה צריך, אך לא העניקו לך את הצרכים הרגשיים". 



ערכה: הדס בארי


מתוך תוכניתה של שלומית תמיר, בכל יום שני ב־20:00 ב"רדיו ללא הפסקה"