אשתי הייתה בקבוצה לנשים דתיות שעוסקת במיניות, ראיתי שזה עושה טוב לזוגיות ולחיים שלנו ואמרתי: 'למה שלא אפתח קבוצה דומה גם לגברים?'" מספר אופיר עגיב, שייסד לאחרונה קבוצת פייסבוק בשם "לדעת לגעת" - שיח גברים על מיניות בריאה, עם חברו גלעד יפרח ובליווי המטפל אלעד חמיאל.

"הקבוצה שמה לה למטרה להיות מקום לשיח פתוח בין גברים נשואים בנושאים של זוגיות, אינטימיות זוגית ומיניות", נכתב בתיאור הקבוצה.

"זה המקום לקבל רעיונות, ללמוד דברים חדשים, לשתף, להתייעץ, לשמוע ולהשמיע ובעיקר לפתוח פתח לנושא שלרוב לא מדברים איתנו עליו. הקבוצה הנה קבוצה סגורה, המיועדת לגברים דתיים מכל גוני הקשת הדתית".

לדברי עגיב, בקבוצה עולות שלל התלבטויות שחווים המשתתפים, הן מבחינה הלכתית והן מבחינה זוגית. "למשל, הקושי להתמודד עם תקופת נידה ארוכה מהרגיל, או אם דברים כאלה או אחרים מקובלים או לא מקובלים אצל אחרים", הוא מספר. "כמו כן, עולים גם דברים כלליים. למשל, 'האישה סיימה תואר, איך אני יכול לשמח אותה?' יש תשובות בפן הפרקטי של 'קח אותה למסעדה', ויש תשובות שנוגעות יותר לדברים האינטימיים".

הקבוצה, המונה כיום מעל 600 חברים, מצביעה על מגמה הולכת וגוברת בקרב גברים דתיים: להתחיל לדבר על מיניות. מגמה זו, שהנשים הדתיות שותפות לה כבר מזמן, החלה לחלחל עכשיו גם בקרב זכרי המגזר. "העולם היום הוא הרבה יותר פתוח, וזה משפיע גם על החברה הדתית", טוען עגיב. "אתה נחשף לכל מיני דברים, בין אם אתה רוצה או לא רוצה. למשל, במקרה אתה נתקל בתל אביב בחנות לאביזרי מין, ואתה שואל: האם זה פוגש את החיים שלי? האם יש לזה מקום גם בחיים הדתיים? כמו כן, אנשים חווים קשיים בזוגיות ובחיי המין ומרגישים צורך לשתף".

מיטילה ארוסי. "יש התעוררות בקרב גברים דתיים בכל הקשור לעניינים שבינו לבינה". צילום פרטימיטילה ארוסי. "יש התעוררות בקרב גברים דתיים בכל הקשור לעניינים שבינו לבינה". צילום פרטי

עגיב (29), המשתייך למגזר הדתי־לאומי, אומר כי השיח בקבוצה משפיע לטובה על הזוגיות. "אני רואה את זה על הזוגיות שלי, ואני גם מקבל פידבקים מחברים בקבוצה בנוסח של 'תודה רבה, זה שיפר לי את הזוגיות עם אשתי'", הוא מספר ואומר שהסיבה היחידה שהסכים להתראיין היא העובדה שמה שנעשה בקבוצה מציל זוגיות של אנשים.

לקבוצה, אגב, יש חוקים ברורים. "אף שהשיח הוא על מיניות", אומר עגיב, "הכל נעשה בצורה צנועה ובלתי פוגענית. אנחנו מאוד מקפידים שלא יעלו תמונות לא צנועות, שלא יהיו תיאורים גרפיים של מקומות מוצנעים. אין גם תיאורים של אקטים מיניים או כל מיני פנטזיות. אנחנו מנסים לשמור על שיח פתוח מצד אחד, אבל מצד שני לשמור גם על גבולות. כמובן, יש תכנים שלא יכולים בכלל לעלות, ואם יעלו - מיד נמחק אותם, כמו שאלות בנושאי חילופי זוגות או שלישיות, שאין סיכוי שאף רב יאשר אותם. כמו כן, חוק לא פחות חשוב זה חוסר שיפוטיות. גם אם נראה לך שמישהו אחר בוחר לעשות דבר הנוגד את ההלכה, אל תשפוט אותו".

לא שיחה לסעודת השבת

"בימים אלה יש התעוררות בקרב גברים מהמגזר הדתי־לאומי בכל הקשור לעניינים שבינו לבינה, לקשיים, לתשוקה, למה שקורה בחדר המיטות", אומרת מיטליה ארוסי, יועצת מינית המתמחה במגזר הדתי. ההתעוררות הזאת, לדבריה, נבטה קודם אצל הנשים הדתיות, "ואני כל הזמן יעצתי להן להתחיל לדבר על הדברים עם בן הזוג. לאט־לאט זה גם מתחיל לחלחל בקרב גברים", היא מספרת. לדבריה, הסיבה לכך שלא הגברים הדתיים, אלא דווקא הנשים הדתיות, היו חלוצות בתחום הזה, היא העובדה שהן סוחבות את נקיפות המצפון ורגשות האשם בנוגע לחיי המין המורכבים שלהן.

מהם הנושאים השכיחים שגברים דתיים מתחילים לדבר עליהם?
"מיניות תמיד עניינה אותם, אבל השיח בין בני הזוג היה על שקט. אנשים פשוט לא דיברו על הבעיות המיניות שלהם, כגון כאב ביחסים, חוסר חשק. זוגות שפגשתי סיפרו לי שלפעמים במשך שלושה וארבעה חודשים הם לא קיימו יחסים. כשלא דיברו על זה, אז בעצם לאף אחד מבני הזוג לא הייתה גם אינדיקציה אם זה נורמלי או לא נורמלי. מאחר שהשיח על הנושא מתחיל להיפתח עכשיו גם אצל גברים דתיים, הם מתחילים להבין שיש מרחק מאוד גדול בין המציאות לבין הפנטזיות המיניות שלהם. הם מבינים שהבחורה התוססת והפעילה שעמדה איתם מתחת לחופה פתאום מותשת, אין לה כוח, היא לא זמינה בכל שעה להיכנס לסיטואציה מינית, היא מרוחקת. הם רוצים להבין למה זה קורה. הם רוצים להבין למה אתה מתחתן עם בחורה X ומקבל בחורה Y, וזו לא שיחה לסעודת השבת".

כיצד משפיעה ההתעוררות הזאת על הקשר הזוגי?
"ההתעוררות הזאת יצרה הבנה שאישה זקוקה להדרגתיות. אני פוגשת נשים שמספרות לי על גברים שמצפים מהן למלא להם פנטזיות מרחיקות לכת, כמו לבלוע להם את הזרע. אבל הבחורה עדיין נגעלת מהזרע, אז איך אתה מצפה שהיא תבלע אותו? יש מרחקים גדולים בין הפנטזיות למציאות, ואם עד עכשיו בני זוג לא דיברו על זה, אז עכשיו לא רק נשים, אלא גם גברים הבינו שהגיע הזמן לדבר על הנושא, ושהשיח הוא באמת הדבר היחיד שיכול לקרב אותם לפנטזיות שלהם. גברים שמגיעים אלי כחלק מטיפול מיני זוגי מספרים הרבה פעמים על חוסר חשק של האישה. זו בעצם התלונה הכי שכיחה. אחרי זה הם מדברים על כך שנשים לא מצליחות לחוות אורגזמה. לגבי עצמם, הבעיה השכיחה היא שפיכה מוקדמת".

מה את מייעצת להם?
"לגבי בעיה של חוסר חשק, אני מסבירה להם שאי אפשר לצפות מאישה המותשת מעבודה וילדים - לעצור פתאום וליהנות מהמיניות שלה. לכן אני ממליצה לקבוע יומיים בשבוע שבהם בני הזוג מתכווננים לקיים יחסים, אף שזה אולי מחרב את הספונטניות. אבל עדיף סיפוק מהמיניות שלך ללא ספונטניות מאשר שתסתובב מתוסכל. לכל זוג אני בונה תוכנית, והתוכניות שלי הן מאוד יצירתיות. אני אומרת להתכוונן ליחסי מין, ואם, למשל, אין לכם פרטיות בבית, אז אולי תשכרו חדר בחוץ לפי שעה או אפילו תקיימו יחסים בתוך הרכב בפינה נידחת".

עופר בשן. "בהתחלה ביקשו ממני לשנות את המילה מיניות לאינטימיות". צילום פרטיעופר בשן. "בהתחלה ביקשו ממני לשנות את המילה מיניות לאינטימיות". צילום פרטי

ארוסי עצמה פתחה לפני כשנתיים קבוצת פייסבוק בשם "לגעת, לאהוב", המונה כיום מעל 3,600 חברות ומתמקדת בשיח נשים אינטימי, שכולו על טהרת המיניות. לדבריה, למרות הפתיחות שחלה לאחרונה בנושא זה בקרב הגברים הדתיים, "הם עדיין לא מרגישים חופשי לדבר על כך. במיוחד לא נעים להם שכשהם מציגים את בעייתם, הם חושפים גם את פרטיותה של בת זוגם בקרב חברים או מטפלים".

אין העברה דורית
הרצון הגובר של המגזר הדתי־לאומי להתחיל לדבר על מיניות מתבטא גם בסדנאות מיניות, כמו אלה שמועברות ב"מצעדי גבר", מרכז למודעות גברית. את המרכז הקים לפני כעשור עופר בשן, גם הוא בן המגזר. "כשהתחלתי את העבודה, ממש ביקשו ממני לשנות בפליירים את המילה מיניות למילה אינטימיות", הוא מספר. "בשנים הראשונות היה מאוד קשה לאסוף משתתפים דתיים, ואספנו בקושי שישה־שמונה גברים דתיים. עד לאחרונה רוב הקהל שלי היה חילוני, אבל עם השנים קרו בעולם הדתי תהליכים שאפשרו לגברים דתיים להבשיל ולהסכים לדבר על דברים כמוסים, כמו מיניות, דיכאון אצל גברים, הקושי להתמודד עם פרנסה ועוד".

איך אתה מסביר את ההבשלה הזאת?
"לדעתי, הפתיחות הזאת הגיעה גם בזכות נשים דתיות שהסכימו להיפתח, והן הביאו בשורה חדשה לגבי ההסכמה לדבר על הדברים האלה. כיום, למשל, אני כבר מעביר קורסים בנושא מיניות לגברים דתיים בשיתוף פעולה עם מרכז יהל (מרכז ייעוץ והדרכה לחיי אישות – א"ש)".

בשן מספר שהרבה מצוקות בתחום המיני אצל גברים דתיים נובעות מההיבט הנפשי־חברתי. "כשבא אלי גבר, ויש לו שפיכה מוקדמת או סטרס במיטה, עצם זה שאני מדבר איתו על כך - עושה לו נורמליזציה", הוא מסביר. "אני שואל גברים שאלות כגון 'מה הרגשת כשראית לראשונה את הזרע שלך?' שאלה כזאת, למשל, מפתחת אצל הגבר את ההבנה לגבי מה זה להיות אדם נושא זרע. אני כולי תקווה שבדור הבא הגברים הדתיים יוכלו לדבר בחופשיות עם הבנים שלהם על נושא המיניות".

הפתיחות הזאת כלפי מיניות הצליחה לחלחל גם לספרות הדתית. אחת הדוגמאות לכך היא "ברית כרותה לאהבה" (הוצאת צמרת), ספר הביכורים של אהרל'ה (אהרון) פוגל, שיצא לאחרונה ומגולל את סיפורם של בני זוג דתיים שמגלים תוך כדי מסע חיפוש את מורכבויות הזוגיות והיחסים המיניים. "אנשים שקראו את הספר אמרו לי שזה פתח להם את האפשרות לדבר עם בן או בת הזוג על נושאים של מיניות ונושאים אינטימיים", מספר פוגל, מחנך מהמגזר הדתי־לאומי, שעוסק גם בחינוך למיניות בריאה בקרב בני נוער דתיים. "המחשבה שלי בכתיבת הספר הייתה, כמובן, גם לתת לאנשים מקום לדבר על הדברים האלה".

ארהל'ה פוגל. "אנשים שקראו את הספר שלי מספרים שזה סייע להם לדבר על נושאים אינטימיים". צילום פרטיארהל'ה פוגל. "אנשים שקראו את הספר שלי מספרים שזה סייע להם לדבר על נושאים אינטימיים". צילום פרטי

כיצד אתה מסביר את הפתיחות הגוברת כיום בקרב גברים דתיים בנוגע לנושא המיניות?
"העולם כולו מדבר כיום יותר על מיניות, וכשכולם סביבך מדברים, אז גם אתה בתוך העולם הדתי שלך מנסה לבחון מה נכון בעולם הזה. כמו כן, ישנה גם ההבנה בקרב גברים שצריך לתת לשיח הזה יותר מקום במרחב האינטימי הזוגי. חוץ מזה, כשיש לך ילדים שיכולים להגיד לך משפט כגון: 'אבא, בוא אלמד אותך דברים שאתה לא יודע', אתה מבין שאתה צריך ללמוד".

עם זאת, פוגל מסייג ואומר ש"עדיין רואים את הקושי של גברים דתיים לדבר על כך, וזה ניכר גם בקרב החבר'ה הדתיים הצעירים בגילי התיכון. הקושי הזה נובע גם מכך שאין תפיסת עולם בנויה, אין העברה דורית של הידע. כלומר, כשמחנך רוצה לדבר עם תלמידיו על מיניות, ובעיקר כשהוא רוצה לבנות תפיסת עולם חיובית אצלם, הוא צריך להמציא את הגלגל. זה קורה בעיקר מכיוון שהנושא לא מספיק מדובר, ועדיין לא עבר תהליכי עיבוד בעולמם של גברים דתיים".