ואו נחזור במנהרת הזמן 50–40 שנה לאחור. ניזכר איך ערכנו (מי שהיה פה אז) קניות מזון: לחם, ביצים ומוצרי חלב במכולת; ירקות ופירות אצל הירקן; בשר באטליז. עוברים מחנות לחנות, מעמיסים סלים (ולא שקיות המזהמות את כדור הארץ), הולכים ברגל ומטפסים במדרגות הביתה. 

ואיך אנחנו מבצעים את הקנייה היום? במקרה הטוב נוסעים ברכב לסופרמרקט, ממלאים עגלה, מעבירים את המוצרים לתא המטען ועולים עם השקיות הביתה במעלית. יש כאלה שמבצעים את הקניות בישיבה בבית מול המחשב, מזמינים דרך האתר וזוכים למשלוח עד הדלת.
 
באופן דומה, גם הילדים ובני הנוער מגיעים לגנים ולבתי הספר בישיבה (ברכב או באופניים חשמליים) ופחות ברגל. בעבר הלא רחוק רק תלמידי המועצות האזוריות היו מגיעים על גלגלים באוטובוסים. היום גם בעיר וגם כשהמרחקים קצרים יחסית, הרבה פחות מגיעים ברגל למוסדות החינוך בבוקר וחוזרים מהם בצהריים. המציאות השתנתה בזמן קצר.

הליכה שבעבר נעשתה מבלי משים כחלק מהשגרה, היום מתויגת כספורט. רבים יוצאים ל"הליכה" או ל"צעדה" בשעות הבוקר המוקדמות או בערב. יחידים, זוגות וקבוצות. ולכן לא מפתיע שארגון הבריאות העולמי (WHO) והארגון העולמי לספורט (TEFISA) הכריזו על התאריך 26 באוקטובר - ממש היום - כיום ההליכה. מה שלפני 50 שנה היה מתקבל בגיחוך, כאילו הכריזו הארגונים על יום הנשימה או יום האכילה.
הרעיון לציין יום שכולו בסימן קידום בריאות ומניעת מחלות משמח במיוחד. אנחנו נחשפים יותר לימים המקדמים מודעות למחלות ספציפיות, לחיסונים או לגילוי מוקדם על ידי בדיקות. קל יותר לעורר אהדה ולגייס משאבים כאשר מדובר בקידום מודעות למחלה. פחות טריוויאלי לעורר מודעות ולקדם פעילות שערכה הוא במניעת חולי.
אין חידוש בחשיבות הפעילות הגופנית כחלק מאורח חיים בריא. הרמב"ם, רבי משה בן מימון, גדול הפוסקים, מחשובי הפילוסופים, מדען ורופא, שחי לפני 800 שנה, הגדיר את המילה "בריאות" כראשי תיבות של הביטוי בולם רוגזו יפחית אוכלו ויגביר תנועתו. תפיסתו מתבססת על שלושה יסודות: בריאות נפשית, תזונה נכונה ופעילות גופנית. זאת ועוד: "כל זמן שאדם מתעמל ויגע הרבה, ואינו שבע ומעיו רפין, אין חולי בא עליו, וכוחו מתחזק, ואפילו אכל מאכלות הרעים". משנתו של הרמב"ם בכל הקשור לבריאות הייתה הוליסטית - התייחסות לגוף ולנפש, תוך מתן דגש על רפואה מונעת. גישה שמקבלת משנה תוקף בימינו. 
ההתייחסות המקובלת היום לאורח חיים בריא מאירה בזרקור לא רק את התזונה אלא מכלול מרכיבים: פעילות גופנית, שינה טובה (כמות ואיכות), תחביבים ותרבות פנאי, קשר עם משפחה וחברים ועוד. החשיבות - ועוד יותר החיוניות - של ספורט כמקדם בריאות: פרט לקשר הידוע בין פעילות גופנית למאזן הקלורי (הוצאת קלוריות בפעילות לעומת הכנסתן מהמזון), מדובר בנוסחה בדוקה ומוכחת במחקרים לשיפור מסת העצם ולצמצום הסיכוי לשברים, תורמת לאיזון רמות הסוכר והשומנים בדם ומסייעת להתמודדות עם דיכאון. ויש מקרים שבהם היא יעילה יותר מטיפול תרופתי. 
ממדי התרומה של פעילות גופנית כחלק משגרה נחשפים ומקבלים תוקף במחקרים מדעיים רבים, והתועלת מתבררת כגדולה יותר ויותר. הוכח כי היעדר פעילות גופנית בעידן שלנו מהווה בעיה בריאותית משמעותית לציבור. ואליה יש להוסיף כמובן השפעות כלכליות, סביבתיות וסוציאליות, ואת המחיר האישי בתוחלת החיים ובאיכותם.
הסטטוס הבריאותי של בעלי עודף משקל קטן, המבצעים פעילות גופנית קבועה, טוב יותר מזה של אלה שבמשקל גוף תקין, אבל לא מבצעים פעילות גופנית כלל. כושר גופני נמוך מסוכן יותר מהשמנה מתונה. יתר על כן, מתברר שעם ההתקדמות בגיל ההשפעה של פעילות גופנית על אריכות חיים גדולה יותר. פעילות גופנית יכולה להיות תרופה למכה, תרתי משמע, בדומה לחיסון, אבל ללא דקירה וללא עלות. 

בכיר ההלכים בישראל בכל הזמנים. שאול לדני. צילום: חנניה הרמן, לע"מ

 
מלחמת ההתמדה
הנה כמה יתרונות בהליכה כחלק מאורח החיים. אחד האתגרים באימוץ פעילות גופנית כחלק משגרה הוא ההתמדה. להליכה מספר יתרונות טכניים שמקילים על כך. ראשית, בחירה בה מצמצמת את משאב הזמן. כלומר, מרגע שיצאנו מהבית התחלנו בפעילות ספורטיבית, לא צריך להגיע או לנסוע (לבריכה, למכון כושר). זמן הנטו והברוטו שווה. שנית, להליכה אין צורך בציוד מיוחד. מספיקים בגדים קלים ונעליים נוחות. נקודה נוספת לאלה שנוהגים לצאת להליכה בצוותא: אפשר לשוחח (לשתף, להתייעץ, להתלבט), יתרון שאין להקל בו ראש.
 
הליכה גם לא מחייבת הוצאות כספיות כמו חדר כושר או חוגי ספורט למיניהם. במקומות רבים בארץ הקצו בשנים האחרונות מסלולים ייעודיים עבורה. ובכלל, כדאי להשתדל ללכת יותר במהלך היום. "לנשנש" הליכה: להחנות את הרכב רחוק מהכניסה, לרדת תחנת אוטובוס אחת קודם, לטפס במדרגות קומה או שתיים במקום לעלות במעלית.
מזג האוויר הנעים בתקופה זו של השנה הוא הזדמנות להתחיל בהליכות קבועות. בחורף יש הפוגות בגשמים של שעות ולפעמים ימים המאפשרים להמשיך לצעוד. ואם לא, אפשר להגיע לאחד הקניונים הקרובים וללכת לאורכו ולרוחבו. אופציה שמתאימה גם לימי הקיץ החמים.