46 אחוזים מהמעשנים הם מעשנים כבדים יותר, כאשר 36 אחוזים מהם מעשנים 10-20 סיגריות ביום ועשרה אחוזים מעשנים למעלה מ-20 סיגריות ביום. עם זאת, מדובר בירידה מאז 2010, שבה הנתון עמד על 55 אחוזים. מדובר ב-53 אחוזים מהגברים לעומת 32 אחוזים מהנשים, וב-41 אחוזים מהמעשנים היהודים לעומת 64 אחוזים מהמעשנים הערבים.
66 אחוזים מבני 20 ומעלה נחשפים לעישון פאסיבי, ממנו מתים כ-800 ישראלים בשנה לפי משרד הבריאות, מדובר בירידה משנת 2010, כאשר אז המספר עמד על 71 אחוזים. 30 אחוזים נחשפים לעיתים קרובות ו-36 אחוזים מדי פעם או לעיתים רחוקות. 19 אחוזים מבני 20 ומעלה נחשפו לעישון של אחרים בבית, 25 אחוזים נחשפו במקום העבודה, 22 אחוזים אצל חברים, 22 אחוזים באירועים ובמקומות סגורים ו-26 אחוזים נחשפו לעישון במקומות ציבוריים פתוחים. נתון זה מתייחס גם למעשנים עצמם, ש-88 אחוזים מהם נחשף לעישון של אחרים, לעומת 60 אחוזים בקרב אלה שאינם מעשנים.
המגבלה היחידה בדוח היא התיחום לגילאי 20 ומעלה. עם זאת, מהתמונה המצטיירת עולה ש-70 אחוזים המעשנים כיום החלו בכך לפני גיל 20, ו-23 אחוזים לפני גיל 16. גם כאן עולה פער בין גברים לנשים כאשר 27 אחוזים מהגברים החלו לעשן לפני גיל 16, לעומת 17 אחוזים מהנשים, ואילו 27 אחוזים מהגברים התחילו לעשן לאחר גיל 20, לעומת 35 אחוזים מהנשים. זאת ועוד, גיל התחלת העישון יורד עם השנים: שליש מבני 24-20 התחילו לעשן לפני גיל 16, לעומת חמישית מבני 65 ומעלה. כמו כן, הרמה הסוציואקונומית משפיעה על גיל התחלת העישון, כאשר 30 אחוזים מהמעשנים הגרים במשקי בית שבהם ההכנסה החודשית לנפש עד 2,000 שקל התחילו לעשן לפני גיל 16, לעומת 23 אחוזים מהמעשנים הגרים במשקי בית שבהם ההכנסה לנפש גבוהה מכך.
התרעות פיקוד העורף