מדי שבוע אכתוב טור קצר אודות נושאים "לוהטים" בתחום הקרדיולוגיה, על מנת להנגיש לכם את המושגים שלפעמים נראים מפחידים ולא מובנים. במהלך החודשים הקרובים נדבר על סימנים מקדימים לאוטם שריר הלב ואירוע מוחי, גורמי סיכון למחלת לב וכלי דם, תרופות חדשות הניתנות לחולי לב, תרופות חדשות לדילול דם, הפרעות קצב, אי ספיקת לב, בדיקות שונות ועוד נושאים רלוונטים המעסיקים פלח גדול מהאוכלוסיה הבוגרת, כל זאת, בשפה מובנת ובהירה ככל שאוכל.

הנושא הראשון בו בחרתי לעסוק הוא האופן שבו אנחנו, הרופאים, מתנהלים אל מול קהל המטופלים. מדובר בנושא חשוב ועקרוני מאין כמוהו, וחשוב שתזכרו שהתנהלות נכונה מול הרופא שלכם, יכולה לעזור לכם להבין דברים במהלך התהליכים הלא פשוטים שאתם עוברים.

הרפואה הקונבנציונלית מבוססת על מושג הנקרא "רפואה מבוססת עובדות", כאלו הנוצרות במחקרים גדולים, איכותיים ומבוקרים. תוצאות המחקרים, חיוביות או שליליות, מנחים אותנו בהמלצתנו לקהל המטופלים. ההמלצות לאבחון ודרכי הטיפול הטובים ביותר במצב רפואי זה או אחר כתובים בניירות עמדה של האיגודים הקרדיולוגיים, של איגודי הרופאים הפנימיים, הכירורגים, רופאי הריאות, רופאי הסוכרת, רופאי לחץ דם, רופאים מרדימים, ריאמטולגים וכו'.

כמעט לכל תחום רפואי יש איגוד שעיקר התעסקותו הוא בכתיבה של ניירות עמדה המתארים את המגוון העצום של המצבים הרפואיים הנוגעים לתחום התעסקותם, שיטות האבחון של מצבים אלו והטיפול המיטבי בהם.

חשוב להדגיש כי בניירות העמדה כל מצב רפואי מוגדר היטב וזוכה להתייחסות ספציפית ונקודתית. לדוגמה, אוטם שריר הלב (מה שנקרא, התקף לב) איננה מחלה אחת שווה לכולם. אוטם קטנטן, ללא פגיעה בתפקוד הלב בגבר צעיר ללא מחלות רקע, איננו דומה לאוטם גדול בגבר קשיש עם מחלות רקע רבות המפתח אי ספיקת לב, או אצל אישה בגיל העמידה עם סוכרת נעורים ואי ספיקת כליות המטופלת בדיאליזה. וכך עבור כל מצב ומצב רפואי בניירות העמדה מתייחסים לכל גוון של המחלה ולכל סוג של מטופל.

ד"ר אילן קיציס

חיוני לציין שכל המידע וההמלצות מוגדרות על בסיס איכות המידע שקיים, וככל שקיימים יותר מחקרים עם תוצאות ברורות וחד משמעיות, כך ההמלצות תהיינה חדות יותר.

שיטה זו (רפואה המבוססת על מידע ועובדות), נהוגה כבר עשרות שנים בהתנהלות הרפואה המודרנית הקונבנציונלית, והוכיחה את יעילותה הרבה מעבר לגישות היסטוריות בהן תחושת בטן או ניסיון אישי של מומחה כזה או אחר, או התנהלות על פי מה שנראה הגיוני וסביר. בהתאם, איכות החיים ותוחלת החיים השתפרו כפי שלא קרה מעולם בהיסטוריה - הדבר התאפשר בשל הקדמה, הטכנולוגיה המתפרצת, והנגישות לרפואה איכותית וחדשנית.

לבסוף, מילה על חברות הפארם והטכנולוגיות הרפואיות: אנחנו הרופאים מטפלים בחולים, אנחנו לא מדענים, אנחנו לא ממציאים תשלובות של מולקולות ותרופות חדשות וגם לא חומרים חדשניים מהם מרכיבים תותבים למיניהם. המדענים והממצאים המבריקים ביותר עובדים בחברות הטכנולוגיה וחברות התרופות. חברות התרופות מעוניינות להרוויח כסף, וכשיש להן תרופה חדשה או מוצר חדש כלשהו, על מנת שיימכר (באמצעות הרופאים), צריך לבצע מחקר קליני שיוכיח אם אכן המוצר איכותי ומועיל למטופלים לחיות טוב יותר ויותר זמן. ורק אם המחקר יוכיח שכך הדבר, בהתבסס על המושג "רפואה המבוססת על עובדות" הרי רק אז אנחנו הרופאים נמליץ למטופלים שלו ליטול או להשתמש במוצר. ככה זה עובד. נקודה. שיהיה ברור, זה לא בדנ"א שלנו להציע משהו לקהל שאיננו מועיל, רק בגלל שחברת תרופות מעוניינת להרוויח כסף. זה אפילו מעליב לשמוע מישהו שטוען כך.

ד"ר אילן קיציסמנהל המכון לשיקום הלב בבית החולים איכילוב. מומחה לגורמי סיכון