נכון להיום, אחד משישה עד שבעה גברים בעולם המערבי מאובחן כחולה בסרטן הערמונית", מספר ד"ר לינדנר. "עם השנים נמצא שיש קשר הדוק בין טיפול מוקדם בסרטן הערמונית לבין איכות החיים ואריכותם, ולכן אני חושב שיש חשיבות קריטית לזיהוי מוקדם של סרטן הערמונית".
כולנו יודעים שגילוי מוקדם הוא הנשק הטוב ביותר במלחמה בסרטן, אבל מה עושים כאשר מדובר בסוג סרטן חמקמק שאפילו בדיקה לא תמיד מצליחה לזהות במדויק את קיומו? כזה הוא סרטן הערמונית. בלוטת הערמונית, חלק ממערכת הרבייה של הגבר, אומנם קטנטנה, אך היא מעסיקה את ציבור הגברים לא מעט: מגיל 50 ואילך האפשרות להגדלתה היא כמעט ודאית, ועוד לא התחלנו לדבר על סרטן הערמונית – הסוג השכיח ביותר בקרב גברים בעולם המערבי.
זוהי לא מחלה חדשה או תופעה שהרפואה לא הייתה מודעת לקיומה עד כה, אך דבר אחד נחשב לבעייתי עד היום: אבחון מדויק ומוקדם של המחלה. על אף עשורים רבים שבהם הומצאו שיטות אבחון שונות לסרטן, הסוג הזה נותר חמקמק, וקשה מאוד לאתר אותו במהירות וביעילות. הרופאים מודעים לקיומו, לסכנות שהוא מביא איתו ולחשיבות של גילויו המוקדם, אך הם נותרים מתוסכלים לנוכח כלי האבחון הקיימים, שלמרבה ההפתעה עדיין לא נחשבים למושלמים.
האם על הגבר הממוצע להשלים עם המצב הקיים, לערוך את הבדיקות המקובלות ולקוות לטוב? עד לאחרונה, התשובה הייתה כן. כעת, על פי כל הסימנים, המצב עשוי להשתנות, הודות לכניסתו של כלי נוסף לתהליך האבחון המוקדם.
"נכון להיום, אחד משישה עד שבעה גברים בעולם המערבי מאובחן כחולה בסרטן הערמונית", מספר ד"ר לינדנר. "עם השנים נמצא שיש קשר הדוק בין טיפול מוקדם בסרטן הערמונית לבין איכות החיים ואריכותם, ולכן אני חושב שיש חשיבות קריטית לזיהוי המוקדם, שגם מביא לכך שהטיפולים יהיו הרסניים פחות לגוף".
"עד היום, כשהתגלתה עלייה ברמת חלבון ה־PSA היינו עושים ביופסיה רגילה, אך ידענו שזו בסך הכול דגימה ושקיים סיכוי שפספסנו סרטן, לכן המשכנו במעקב", מתאר את המצב ד"ר שטרנברג. "אחרי שנה־שנתיים, כשה־PSA המשיך לעלות, עשינו ביופסיה שנייה ושלישית, לקחנו יותר דגימות מפה ופחות דגימות משם - וניסינו בדרך הזאת לכסות באמצעות הביופסיה כמה שיותר שטחים בערמונית, כדי שנהיה בטוחים שאנחנו דוגמים אותה בצורה די שווה וכדי שלא נחמיץ שום ממצא. זה הסטנדרט הרווח עד היום. עם זאת, יש אנשים שהגיעו אלי אחרי ארבע או חמש ביופסיות שבהן לא נמצא סרטן, ובבדיקה נוספת התברר שישנו ממצא סרטני במקום שביופסיה רגילה לא מגיעה אליו".
"מה שקרה הוא שהיינו עושים לאנשים ביופסיה, התשובה הייתה שלילית וחשבנו שאפשר לנוח על זרי הדפנה", אומר ד"ר לינדנר. "אלא שאז התברר שאחוז האנשים שיש להם סרטן, אף שהביופסיה שנלקחה מהם הייתה שלילית, הוא די גבוה. לכן הם נאלצו לעבור עוד ועוד ביופסיות, בתקווה למצוא ממצא סרטני שלא נראה קודם. הגענו למצב שבו עשו מהמטופל 'מסננת', ועדיין יכול להיות שהתחבא סרטן משמעותי בערמונית שלו. זה מתסכל מאוד, הן לרופאים והן למטופלים. לדוגמה, אחד הפציינטים שלי עבר חמש ביופסיות, וכולן היו שליליות. רק כשעשיתי לו MRI, ראיתי נקודה קטנה חשודה והתברר שזה סרטן אגרסיבי. חמש פעמים האיש המסכן הזה נדקר ולא מצאו את הסרטן, אף שהוא היה בערמונית שלו כל הזמן. זה התסכול של אבחון סרטן הערמונית והטיפול בו".
"בשנים האחרונות התרחב השימוש בבדיקת MRI של הערמונית. זוהי בדיקה מדויקת במיוחד, שמאפשרת לנו לא רק לראות את הערמונית, אלא גם את האזורים החשודים בתוכה, ולהגדיר אפילו מהי דרגת החשד לקיומו של סרטן באזורים האלה", מבהיר ד"ר שטרנברג, ומוסיף: "ה־MRI לא רק אומר לי מה הסבירות שאמצא סרטן בערמונית, הוא גם אומר לי איפה לדגום. כלומר בעזרתו אני יכול ליטול דגימת רקמה ישירות מהממצא.
"חשוב להבהיר: גם MRI מחמיץ סרטן", מציין ד"ר לינדנר. "כלומר גם אם ה־MRI תקין, יכול להתחבא סרטן בערמונית. אבל בהתחשב בעובדה שאין שום דבר ודאי בכל הנוגע לסרטן הזה, אני חושב שהביופסיה הזאת מוסיפה ודאות - וזה נעשה ברמה שהפציינט לא ניזוק מההליך. זו ביופסיה שהסיכון בה נמוך בהשוואה לביופסיה רגילה".
התרעות פיקוד העורף