כמעט כל מי שקורא את הטור הזה, עבר ככל הנראה בשלב זה או אחר בדיקת לב כלשהי אליה נשלח לברר האם לתלונה או לממצא כלשהו יש משמעות המצריכה טיפול כזה או אחר. לא תמיד קיימת בהירות אודות מהות הבדיקה שאליה נשלח ומה היא אמורה לגלות, אז בואו נעשה קצת סדר.
המחלה הבסיסית הפוגעת בעורקי הלב ובעורקים אחרים בגוף היא מחלת הטרשת (הסתיידות עורקים, הצרות העורקים או אטרוסקלרוזיס - atherosclerosis). מחלת הטרשת מתחילה בגיל צעיר והולכת ומתקדמת בהדרגה במהלך החיים עד אשר במוקדם או במאוחר מופיעה המחלה ברמה הקלינית (כאשר מופיעים תסמינים). שנים רבות המחלה קיימת רק ברמה תת קלינית - רק ברמת הרקמות והאיברים בעוד המטופל כלל לא יודע על כך.
גורמי סיכון הם אותם מצבים המעלים את הסבירות להתפתחות טרשת העורקים ובהמשך את הסיבוכים הכרוכים במחלה זו: ישנם גורמי סיכון הפיכים ולא הפיכים הכוללים גיל, מין, נטייה משפחתי/גנטית - אין בכוחנו להלחם במצבים אלו ולכן לא ארחיב בעניין זה. מאידך, גורמי סיכון הפיכים, כשמם, ניתנים לשינוי ואיזון, כך שאפשר יהיה, על ידי נקיטת צעדים מתאימים, להפחית או להסיר את הסיכון הכרוך בהם.

גורמי הסיכון ההפיכים המשמעותיים ביותר הם סוכרת, יתר לחץ דם, עישון, כולסטרול ("רע" LDL) גבוה, השמנת יתר/סינדרום מטבולי והיעדר פעילות גופנית. במצבים אלו אנו מסוגלים לטפל. אנסה לתאר איזה בדיקות יש לבצע על מנת לגלות מוקדם ככל הניתן את קיומם של גורמי הסיכון האלו.

רופא. צילום: אינג אימג'רופא. צילום: אינג אימג'

 
אורח חיים בריא: ידוע היטב שאורח חיים "בריא" עומד בבסיס המושג "מניעה". זאת המלצה גורפת לכל האוכלוסיות בכל הגילאים. הכוונה היא לתזונה נכונה, פעילות גופנית סדירה, שמירה על משקל גוף תקין והימנעות מעישון. סיכויים של האנשים המקיימים את כל התנאים הללו לחוות התקף לב נמוך עד 80% לעומת אלו שלא מקיימים אף אחד מהם.  
המלצות לבריאות כללית ניתן למצוא בחוברת של ההסתדרות הרפואית - האגף למדיניות רפואית, בעריכתה של הפרופ' חווה טבנקין משנת 2008: "המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא: קידום בריאות ורפואה מונעת".
בדיקות דם: בהקשר הקרדיאלי, בדיקות הדם הכלליות מבוצעות על מנת לגלות פקטורים מטבוליים העלולים להחיש את מחלת הטרשת - סוכרת, תפקודי כליה וכבד, שומני הדם ועוד:
1. בדיקת לגילוי סוכרת: בבדיקת דם בצום ניתן לאתר אנשים שסובלים מסוכרת מוצהרת או כאלו שיש להם רק נטייה לפתח סוכרת (סוכרת גבולית). רמת ה – HbA1c (המוגלובין מסוכרר) הוא מדד להערכה של איזון הסוכרת במהלך שלושת החודשים שטרם הבדיקה. את בדיקת רמת הסוכר בדם ניתן לבצע גם במכשיר ביתי.
2. בדיקה של שומני דם: בבדיקת דם בצום של 12 שעות ניתן לזהות את רמת הכולסטרול הכללי (Total Cholesterol), רמת הכולסטרול הרע (LDL), הכולסטרול הטוב (HDL) ואת רמות טריגליצרידים (TG). מומלץ לבצע בדיקת כולסטרול ראשונה סביב גיל 20. רמת ה – LDL  ("הרע") ורמת ה – HDL ("הטוב") אינן קשורות לאוכל/דיאטה. רמת הטריגליצרידים בהחלט קשורה לכמות וסוג המזונות. 
בדיקת לחץ דם: ההמלצות הקיימות הן לבדוק לחץ דם לכל אדם בגיל 20 ולחזור על הבדיקה כל 5 שנים ולעתים קרובות יותר אצל אנשים עם גורמי סיכון. בדיקת לחץ דם במכשיר ביתי יעילה מאוד, ומדידות חוזרות בבית יעילות יותר באבחון יתר ל"ד מאשר בדיקה בודדת במרפאה לפני הביקור אצל הרופא. 
בדיקת הולטר לחץ דם בודקת באופן אוטומטי את לחץ הדם של המטופל כל חצי שעה במהלך יממה. בדיקה זו יעילה במיוחד, והיא מומלצת מאוד כמעט לכל חולי לחץ הדם, או למטופלים לגביהם יש ספק האם יש להם בעיית לחץ דם או אם קיים ספק אודות איכות איזון לחץ הדם.
בדיקת הרופא הכוללת תשאול, האזנה ללב ובדיקת אק"ג: מטרת התשאול היא לברר נטייה משפחתית למחלת לב מוקדמת, מוות פתאומי במשפחה, מחלות גנטיות ומומי לב מולדים אצל קרובי משפחה. סקירה ראשונית זו עשויה לגלות מצבים המצדיקים בדיקות נוספות. האזנה ללב על ידי הסטטוסקופ עשויה לגלות אוושות בלב (רשרושים). ברובם הגדול האוושות הנשמעות בבדיקה שגרתית הן אוושות "תמימות" שלא מסמנות מחלה או מום ולא מצריכות טיפול כלשהו. אוושות בעלות גוון חשוד טיפוסי למחלות מסתמיות או חורים בלב יובילו לבדיקות נוספות מדויקות יותר. בישראל האזנה ללב מתבצעת אצל כל המגויסים/ות לצה"ל - יש בכך סקירה של האוכלוסייה המעלה את הסבירות לגילוי מוקדם של מומי לב שונים. 
3. בדיקת אק"ג: בדיקה זו יעילה מאוד לגילוי מצבים לבביים שונים - מצבים כרוניים ומצבים חריפים. תרשים האק"ג יכול לזהות הפרעות קצב שונות, שינויים מבניים בשריר הלב, אוטם ישן בשריר הלב, מחלות גנטיות העלולות לגרום להפרעות קצב וגם שינויים חריפים כדוגמת אוטם חריף בשריר הלב או איסכמיה (מצב בו שריר הלב סובל מחוסר דם וחמצן אך לא בשלב של אוטם חריף). בדיקת אק"ג חיונית לפני כל ביקור אצל הקרדיולוג.  
אסקור בקצרה את מהות הבדיקות שנהוג לעשות באופן רוטיני למטופלים עם מחלת לב ידועה ולאלו שיש חשד שתלונותיהם קשורות לבעיית לב:
* בדיקות לאבחון תפקוד פונקציית המשאבה של הלב, האנטומיה של חללי הלב ושל מסתמי הלב - אקוקרדיוגרפיה ודופלר צבע (אקו לב):
בדיקת האקו מאפשרת לראות את הלב, החדרים העליות, המסתמים בלב, וכרום הלב, ואבי העורקים. ניתן לחשב חישובים מורכבים של מהירויות זרימת הדם בתוך חללי הלב ולאפיין ולכמת הצרויות ודליפות של המסתמים. 
כמות האינפורמציה המושגת על ידי האקו עצומה. הבדיקה עשתה מהפכה ממשית ביכולת האבחון של מחלות לב רבות, מאז שנכנסה לשימוש קליני בתחילת שנות השבעים. על סמך האינפורמציה בבדיקת האקו לב, ניתן להחליט החלטות הרות גורל, כמו למשל אם צריך לשלוח חולה לניתוח החלפת מסתמים.

בדיקת לב. צילום: אינגאימג' בדיקת לב. צילום: אינגאימג'
 
אקו לב בודק את הדברים הבאים:
 
1. תפקוד וגודל חדרי הלב ועליות הלב – זהו אחד המדדים החשובים ביותר לפרוגנוזה של החולה. רואים היטב (ואפשר גם לחשב), את תפקוד החדר השמאלי המבטא את תפוקת הלב ואת יכולתו להתרחב ולהתכווץ.  
2. מסתמי הלב – אקו לב בשילוב עם חישובי דופלר (מהירות זרימת הדם) והדגמת צבע של זרימת הדם בחללי הלב, מאפשרת לאבחן במדויק את חומרת ההצרויות והדליפות של המסתמים השונים, כמות הזרימה דרך חורים בין חללי הלב.
3. מבנה הלב, מומים מולדים, ממצאים טיפוסיים למחלות ראשוניות של שריר הלב (קרדיומיופטיות), גידולים ליד ובתוך חללי הלב.
4. שק הלב הפריקרד – האם מכיל נוזל והאם מעובה.
5. העורקים הגדולים היוצאים מהלב ומגיעים ללב - אלו הם העורק הריאתי (היוצא מהחדר הימני ומוביל דם ורידי לראות), ואבי העורקים (היוצא מהחדר השמאלי ומוביל דם מחומצן לגוף) והוורידים הנבובים המביאים דם מהגוף לחדר הימני.  
אקו דרך הושט: בדיקה זו דומה לגסטרוסקופיה. מכשיר האקו נמצא בתוך הקיבה הסמוכה אנטומית ללב כך שניתן לראות בבהירות רבה את המבנים בתוך הלב ובעיקר לגלות אם יש קרשי דם בעליות הלב או זיהומים על גבי מסתמי הלב. היא משלימה את בדיקת האקו הרגילה (דרך בית החזה).  
מיפוי לב עם טכנציום MUGA – multigated angiography: בדיקה איזוטופית עם חומר רדיואקטיבי, אשר מציינת באחוזים את מקטע הפליטה של החדרים. מקטע הפליטה הוא היחס באחוזים בין כמות הדם הנכנסת ללב לבין הכמות היוצאת ממנו בכל פעימה. בלב בריא מקטע הפליטה נע בסביבות 60% ומעלה. 
MRI של הלב: בדיקה זו מאפשר אבחון מדויק של מצבים חולניים רבים של הלב, עורקי הלב ושק הלב. לרוב מבצעים בדיקה זו רק כאשר נשאר חשד או אי בהירות בקשר לאבחנה לאחר סידרת הבדיקות הראשוניות.  
* בדיקות לגילוי מחלה בעורקים הכליליים:
בדיקת מאמץ (ארגומטריה): בדיקה יעילה וזולה, ממנה ניתן להפיק הרבה אינפורמציה. ההנחה עליה מבוססת בדיקת המאמץ היא שאם יש כלי הדם מוצרים, בזמן המאמץ כאשר תצרוכת החמצן של הלב עולה, הלב יסבול מחוסר חמצן (איסכמיה), וזה יבוא לידי ביטוי בשינויי אק"ג טיפוסיים. מלבד שינויי האק"ג הטיפוסיים להצרויות עורקי הלב ניתן לגלות בבדיקה זו גם מה כושרו הגופני של המבצע, תגובת לחץ הדם למאמץ והאם יש הפרעות בדופק במאמץ. 
אקו לב במאמץ ו/או אקו לב עם דובוטמין: להבדיל מאקו לב רגיל, שמטרתו לראות את תפקוד הלב, אקו במאמץ מטרתו לראות אם יש אזורים בלב המוזנים על ידי עורק מוצר על ידי טרשת עורקים. בזמן מאמץ, אותו איזור בלב המוזן על ידי עורק מוצר (ולכן מקבל פחות דם וחמצן), יתכווץ פחות טוב מהאיזורים הסמוכים לו. מהשוואה בין בדיקת המנוחה ובדיקת המאמץ אפשר להסיק אם יש הצרויות בעורקי הלב. יעילות בדיקה זו בגילוי הצרויות בעורקי הלב דומה מאוד ליעילות בדיקת המיפוי. 
מיפוי לב (SPECT): בדיקה לגילוי אם יש הצרויות בעורקי הלב, אם קיימת צלקת כתוצאה מאוטם ישן וגם את תפקוד חדרי הלב. במהלך הבדיקה מוזרקת כמות קטנה של חומר רדיואקטיבי (ולא חומר ניגוד המכיל יוד כמו בצנתור לב).
* צנתור לב: 
צנתור לב היא ה-gold standard (הבדיקה הטובה ביותר) לאבחון הצרויות בעורקי הלב. זאת בדיקה פולשנית שבעבר הייתה מתבצעת בעורק במפשעה. עם זאת, בשנים האחרונות, בשל טכנולוגיה וציוד איכותי יותר, רוב הצנתורים מבוצעים כיום דרך עורק בשורש כף היד. החלק הראשון של הצנתור הוא השלב האבחנתי - על ידי הזרקת חומר ניגוד לעורקי הלב מגלים את מיקום וחומרת ההצרויות. בחלקו השני של הצינור (ובאותו מעמד), במידת הצורך מבצעים הרחבה של העורק/ים המוצרים וכמעט תמיד משתילים תומכון (סטנט stent). במידה וקיימות הצרויות מורכבות שלא ניתן או מסוכן מדי לטפל בהן על ידי השתלת סטנט תיתכן המלצה לבצע ניתוח מעקפים.   
צנתור וירטואלי – coronary CT angio: זאת בדיקת CT בטכניקה מיוחדת היכולה לגלות הצרויות בעורקי הלב. הבדיקה לא פולשנית. בבדיקה זו מזריקים חומר ניגוד בכמות זהה לצנתור רגיל. כמובן שאין אופציה טיפולית בבדיקה זו. 
* בדיקות להדגמת הדופק והפרעות קצב:
תרשים אק"ג - הבדיקה נמשכת מספר שניות במהלכן ניתן לראות את קצב הלב הבסיסי והפרעות קצב מסוג פעימות מוקדמות במידה והן מופיעות במהלך ביצוע התרשים. 
הולטר דופק לב 24-48 שעות: בבדיקה זו, כל פעימות הלב במהלך יממה או שתיים נרשמות ומתועדות. הבדיקה מיועדת לחולים שמדווחים על תלונות שיכולות להתאים להפרעות קצב והמגבלה העיקרית שלה היא פרק הזמן הקצוב שהיא מקליטה - יממה. בהחלט עלול להיווצר מצב שקיימות הפרעות בדופק המורגשות על ידי החולה, אך אלו לא הופיעו בדיוק ביום הבדיקה. ניתן לבצע את הבדיקה גם במשך יומיים ובכך עולה הסבירות לגילוי הפרעות הקצב. 
Loop recorder: בדיקה זו מאפשרת ניטור הדופק לתקופה ארוכה - כחודש לערך. יעילותה בכך שהמכשיר המחובר למדבקות מופעל על ידי החולה ברגע שהוא חש את דפיקות הלב/הפרעה בדופק. המכשיר מסוגל לרשום את כל פעימות הלב מספר דקות לפני הלחיצה עד מספר דקות לאחר הלחיצה ובכך עולה מאוד הסבירות לגילוי הפרעות בדופק שאינן מופיעות מדי יום.  
לסיכום: קיים מגוון גדול של בדיקות המיועדות לגלות מחלות לב שונות. חלקן נעשות לגילוי מוקדם של גורמי סיכון למחלות עוד בטרם הופעת המחלה עצמה וחלקן לגלות מצבים חולניים קיימים. כל הבדיקות צריכות להיעשות על פי שיקול דעת הרופא ובהתאם לתלונות החולה.