"השימוש בהורמונים חליפיים עבר מהפכות בשנים האחרונות. אחת בתחילת שנות האלפיים, כשהסתבר שיש שכיחות גדולה יותר של התקפי לב וסרטן השד כתוצאה בשימוש בהורמונים אסטרוגניים אצל נשים, ובפעם השנייה בחמש השנים האחרונות, לאחר שנעשו מחקרים נוספים בהורמונים שמשתמשים בהם כיום. אותם הורמונים הם יותר טבעיים וזהים להורמונים של גוף האישה, ואין להם קשר לשכיחות של סרטן השד ושל מחלות לב. אם בעבר רופאים המליצו לא ליטול הורמונים חליפיים, היום המצב הוא שונה, ורופאים חוזרים וממליצים להשתמש בהם. אקדים ואציין שהתשובות שאתן הן כלליות, אינני הרופא המטפל שלך ואינני גינקולוג, וחשוב שבכל מקרה תתייעצי עם הרופא שלך. לשאלתך, אחרי גיל 70 נהוג להוריד באופן הדרגתי את מינוני ההורמונים. אם בעבר היה נהוג לחשוב שכמות של 75 מיליגרם של מדבקות אוורל היא אידיאלית, כיום אנחנו יודעים ש־50 מיליגרם היא כמות מספקת, כלומר אפשר להגיע ברוב המקרים להשפעה טובה גם בכמות יותר קטנה. חלק מהשפעת האסטרוגן היא פסיכולוגית, ישנם אנשים שמרגישים פחות טוב כשאומרים להם שיורידו במינון ויש כאלו שלא מרגישים שום הבדל שהמינון יורד. את מקבלת הורמונים גם בקרם לנרתיק וגם במדבקה, לדעתי בגילך אין צורך בכמות גדולה יותר. יש גישות שונות לגבי הפסקת השימוש בהורמונים לגיל המעבר – בארצות הברית יש נשים שלוקחות אסטרוגן מתחילת תקופת גיל המעבר ועד סוף חייהן. בארץ אנחנו מעדיפים להוריד את המינונים בהדרגתיות אחרי גיל 70. אם במשפחתך אין ולא היה גידול סרטני של השד או גידולים של מערכת המין הנשית ואם את נמצאת במעקב גינקולוגי צמוד, אז הרופא שלך יכול להחליט שתמשיכי את הטיפול ההורמונלי. לגבי התפקוד המיני, חשק מיני ירוד אחרי גיל מסוים הוא חלק מהפיזיולוגיה הנורמלית. אם את בכל זאת רוצה להגביר את החשק את יכולה לבקש מהגינקולוג שלך לרשום לך כמות קטנה של טסטוסטרון בג'ל. חלק מהתפקוד המיני לא קשור רק באסטרוגן הוא גם קשור בטסטוסטרון. באופן כללי אינני בטוח שיש צורך בכך, אבל זאת החלטה של הגינקולוג שלך".
עריכה: ליאת מלכא בלכטובסקי
התרעות פיקוד העורף