פרופ' שרודר, הדוקטורנט צבי יערי וחוקרים נוספים בצוות פיתחו מעין מעבדה זעירה שבודקת את יעילותה של התרופה הספציפית בגופו של המטופל. "זה קצת מזכיר בדיקות אלרגיה, שמספקות לנו בבדיקה פשוטה את פרופיל האלרגיה של האדם. כאן אנחנו מדברים על בדיקה פשוטה המספקת באופן דומה את פרופיל התגובה של המטופל לתרופה המיועדת", אומר פרופ' שרודר, "השיטה הזאת מאפשרת לבחון את היעילות של כמה תרופות במקביל בתוך הגידול הסרטני של החולה, במינונים מזעריים שאינם מורגשים על ידי החולה ואינם מסכנים אותו כלל. על סמך בדיקה זו תיבחר התרופה היעילה ביותר למטופל".
במסגרת המחקר, מפרט פרופ' שרודר, ארזו החוקרים כמויות מזעריות של התרופות האנטי-סרטניות, "בתוך ננו-חלקיקים ייעודיים שפיתחנו. ייחודן של האריזות הננומטריות האלה מתבטא בזרימתן במחזור הדם אל הגידול, ושם הן נבלעות על ידי התאים הסרטניים. לאריזות האלה אנו מצרפים מראש רצפים מלאכותיים של דנ"א, שמשמשים כקוראי הברקוד של פעילות התרופה בתאים הסרטניים". לאחר 48 שעות נלקחת דגימה (ביופסיה) מהגידול, וניתוח הברקוד מספק מידע מדויק על התאים שהושמדו, או לא, על ידי כל תרופה. "במילים אחרות, המערכת הזאת מנטרת את השפעתה של כל תרופה על תאי הגידול של החולה. כרגע אנחנו עובדים עם תרופות הרשומות כאנטי-סרטניות, אך עקרונית אפשר לבחון לכל חולה סוללה של תרופות וכך לגלות מהי התרופה המתאימה לו ביותר למחלה שממנה הוא סובל".
בסיכומו של דבר, לדבריו של מוביל המחקר, "הטכנולוגיה הזאת נותנת צוהר חדש לתובנות בסיסיות על מנגנוני מחלת הסרטן ועמידותה בפני תרופות שונות. נכון שנדרשת עוד עבודה רבה כדי להפוך את הפיתוח שלנו למוצר זמין לציבור, אבל אני מאמין שבתוך כמה שנים נראה אותו בקליניקה".
מנכ"ל האגודה למלחמה בסרטן מירי זיו הוסיפה כי, "אנחנו גאים שנתנו יד לקיום מחקר כל כך חשוב ומבטיח, שעשוי לתת מענה מותאם אישית לחולים ולהוביל לטיפול יעיל ומדויק יותר".
התרעות פיקוד העורף