קל מאד להיכנס לחרדה כאשר אירועים כאלו מתרחשים. כשמכבי האש דוהרים ברחובות והסירנות מייללות, אנחנו לא תמיד מצליחים לחשוב בצורה מסודרת. אבל יש כמה דברים בסיסיים שאנחנו יכולים לעשות על מנת להעביר את המסר לעצמנו ולילדים שלנו שנעבור את זה, וזה יגמר. ד"ר ירדן לוינסקי, פסיכיאטר מומחה בקופת חולים 'כללית' ממליץ איך לנהוג.
פעמים רבות זה יותר קשה לביצוע ממה שנדמה לנו בגלל שגם אנחנו נמצאים בחרדה באותו זמן, אבל חשוב לזכור ולדבר עם הילדים על המצב. כדאי לזכור שילדים לא זוכרים את אסון השריפה בכרמל לפני שש שנים ואין להם את הפרספקטיבה לשקול ולנתח אירועים מתוך הבנה של כלל האירועים שמתרחשים.
בגילאים מסוימים הם לא מסוגלים להבין מה הקשר בין מדורה שבוערת לבין פינוי שכונות בחיפה. למבוגרים יש ניסיון שמאפשר להם לחבר בין דברים שונים כדי לתת לעצמם פרספקטיבה ולרוב גם יכולת הרגעה. לכן אנו צריכים לעזור לילדים בכל הגילאים להחזיר לעצמם את תחושת השליטה בסביבה הקרובה שלהם, תחושה שהעולם מסביבם ברור גם אם יש דברים חריגים שחודרים לתוכו. לרובם, ובמיוחד לצעירים שבהם, יש למזלם את היכולת להניח שדברים יסתדרו רק כי המבוגרים אמרו להם שכך זה יקרה.
בניגוד לדחף האינסטינקטיבי של המבוגרים, לא תמיד הילדים רוצים לדעת את הכל והם מעדיפים לדעת מספיק כדי שהם יוכלו להירגע. אם נתחיל להסביר להם מה זה כיוון הרוח ומדוע חומרי כיבוי ממטוס טובים יותר ממי מלח זה לא בהכרח יעזור להרגיע אותם, כמו הידיעה שיש מכבי אש שיודעים את תפקידם ושאף אחד לא נפגע קשה. כל מה שהם צריכים לדעת זה שמי שהם מכירים בסדר ומוגן.
ילדים שטרם הגיעו לגיל בית הספר לא חייבים בכלל לדעת את הפרטים. לרובם יש קושי לתפוס משכי זמן, מרחקים ומספרים גדולים והם לא יצליחו להכיל את הנתונים ממילא. לכן אפשר לומר להם שיש שריפה, אבל אנחנו מוגנים אם נשמור על הכללים. ככל שהם מתבגרים, ההסבר יכול להיות יותר מפורט ויותר מחובר למציאות.
הכלל הזה נכון למבוגרים, אבל במיוחד אצל ילדים כדאי לצמצם חשיפה לתיאורים גרפיים ותמונות מוגזמות. אין סיבה שילד בן שש יצפה יחד אתכם בשידור המתגלגל בערוצי הטלוויזיה. הנטייה של החדשות לסנסציות ותיאורים לחוצים רק מגבירים את החרדה הטבעית.
הראו לילדים עד כמה הם כבר עכשיו שולטים בביטחון האישי שלהם. תראו להם מה ביומיום שלהם הם מסוגלים לעשות כדי לשלוט במה שקורה להם. בסיטואציות כאלו, דווקא הדברים הקטנים נוסכים בנו בטחון. לשים קסדה כשרוכבים על אופניים. לנעול את הדלת. להישמע להוראות הבטיחות.
הדרך הטובה ביותר להרגיע ילדים בזמן אירועים קשים או לאחריהם הוא להקפיד על השגרה. תנסו להמשיך את ההרגלים – שעות השינה והארוחות, הביקורים הקבועים אצל חברים ומסגרות כמו חוגים והפעלות. כמובן בתחום האפשרי. גם אם מישהו מהמשפחה או מהחברים נפגע בצורה כלשהי, כדאי לחזור בהקדם לשגרה ולמסגרות. לדוגמה, אם אתם יכולים מבחינה מעשית להמשיך לשלוח את הילדים למסגרות החינוכיות, אל תבחרו להשאיר אותם בבית 'כי המצב מסוכן'.
אם הילד שלכם מתחיל לסבול בזמן אירועים קשים מתופעות גופניות חריגות כמו כאבי ראש, כאבי בטן וירידה בתאבון, התייעצו עם רופא הילדים שלכם. חלק מהילדים (כמו גם חלק מהמבוגרים) חווים אירועים קשים כמשהו גדול מדי והם מתקשים להתמודד איתו בעצמם. במצב כזה כדאי להתייעץ עם רופא הילדים או עם איש מקצוע אחר.
התרעות פיקוד העורף