“תהליך הפרידה צריך להיעשות בצורה מסודרת ובשלבים. בסופה של מסיבת יום ההולדת עלייך לבוא לבתך ולומר לה: ‘וואו, את בת חמש. מה ההפתעה האחרונה שאת עושה לעצמך?’ אם היא מסרבת לתת לך את החפצים שאליהם היא כל כך מחוברת, את יכולה לעשות זאת בחלקים ולבקש להיפרד רק מחפץ אחד.
השמיכה והמוצץ מהווים עבור הילדים נחמה ורוגע. אני ממליצה להתייחס לפרידה מהשמיכה והמוצץ כמתנה נוספת שהיא נותנת לעצמה ליום ההולדת ולהפוך אותה לחלק מהחגיגה. אפשר לגזור את המוצץ ביחד עם הילדה ולזרוק אותו לפח. אפשר לשים אותו במעטפה עם בול ולשלוח לילדה אחרת בדואר, ואפשר לקשור לבלון ולתת לו להתעופף. אם היא בוכה וסובלת, אפשר לחזק אותה ולתת לה חיבוק. לא צריך לפחד להקשות על הילדים, אבל לא צריך לעשות ליצור עבורם קושי שלא לצורך. לאחר הפרידה מהחפצים אסור לאפשר לה לפרוץ גבולות ולפצות אותה. עליכם להבין את הקושי ולחבק אותה באהבה ולעזור לה להתמודד עם הקושי באמצעות תמיכה”.
“אי אפשר להסביר לילד בגיל שנתיים וחצי תפיסה של זמן. כשאומרים לילד שאמא שלו הולכת, הוא לא יודע להעריך את משך הזמן, ובשבילו זה מרגיש כמו נצח. אין שום סיבה לשחד את הילד במתנות כי זה לא יעזור לו. הוא מעוניין באמא שלו לידו ולא בשום דבר אחר. הפרידה מאמא תהיה לו קשה, אך הוא יתרגל ויתפתח. את כאמא תייצרי עמו יחד חוויות טובות, והוא יהיה מאושר. בהתחלה הוא ירצה אותך ואחר כך הוא יכעס עלייך, ועלייך לזכור שזה זמני, עם הזמן הוא ישכח ויתרגל. אין מה לעשות מלבד להזדהות איתו ולומר לו ‘גם אני התגעגעתי אליך נורא’. ברגע שתיתני לרגש שלו הגדרה, הוא ידע להבין את התחושות שלו וילמד להתמודד איתן. אל תחברי קושי רגשי למתנה כי זה לא בריא לילד”.
התרעות פיקוד העורף