"הקבוצה שמה לה למטרה להיות מקום לשיח פתוח בין גברים נשואים בנושאים של זוגיות, אינטימיות זוגית ומיניות", נכתב בתיאור הקבוצה.
"זה המקום לקבל רעיונות, ללמוד דברים חדשים, לשתף, להתייעץ, לשמוע ולהשמיע ובעיקר לפתוח פתח לנושא שלרוב לא מדברים איתנו עליו. הקבוצה הנה קבוצה סגורה, המיועדת לגברים דתיים מכל גוני הקשת הדתית".
לדברי עגיב, בקבוצה עולות שלל התלבטויות שחווים המשתתפים, הן מבחינה הלכתית והן מבחינה זוגית. "למשל, הקושי להתמודד עם תקופת נידה ארוכה מהרגיל, או אם דברים כאלה או אחרים מקובלים או לא מקובלים אצל אחרים", הוא מספר. "כמו כן, עולים גם דברים כלליים. למשל, 'האישה סיימה תואר, איך אני יכול לשמח אותה?' יש תשובות בפן הפרקטי של 'קח אותה למסעדה', ויש תשובות שנוגעות יותר לדברים האינטימיים".
הקבוצה, המונה כיום מעל 600 חברים, מצביעה על מגמה הולכת וגוברת בקרב גברים דתיים: להתחיל לדבר על מיניות. מגמה זו, שהנשים הדתיות שותפות לה כבר מזמן, החלה לחלחל עכשיו גם בקרב זכרי המגזר. "העולם היום הוא הרבה יותר פתוח, וזה משפיע גם על החברה הדתית", טוען עגיב. "אתה נחשף לכל מיני דברים, בין אם אתה רוצה או לא רוצה. למשל, במקרה אתה נתקל בתל אביב בחנות לאביזרי מין, ואתה שואל: האם זה פוגש את החיים שלי? האם יש לזה מקום גם בחיים הדתיים? כמו כן, אנשים חווים קשיים בזוגיות ובחיי המין ומרגישים צורך לשתף".
עגיב (29), המשתייך למגזר הדתי־לאומי, אומר כי השיח בקבוצה משפיע לטובה על הזוגיות. "אני רואה את זה על הזוגיות שלי, ואני גם מקבל פידבקים מחברים בקבוצה בנוסח של 'תודה רבה, זה שיפר לי את הזוגיות עם אשתי'", הוא מספר ואומר שהסיבה היחידה שהסכים להתראיין היא העובדה שמה שנעשה בקבוצה מציל זוגיות של אנשים.
לקבוצה, אגב, יש חוקים ברורים. "אף שהשיח הוא על מיניות", אומר עגיב, "הכל נעשה בצורה צנועה ובלתי פוגענית. אנחנו מאוד מקפידים שלא יעלו תמונות לא צנועות, שלא יהיו תיאורים גרפיים של מקומות מוצנעים. אין גם תיאורים של אקטים מיניים או כל מיני פנטזיות. אנחנו מנסים לשמור על שיח פתוח מצד אחד, אבל מצד שני לשמור גם על גבולות. כמובן, יש תכנים שלא יכולים בכלל לעלות, ואם יעלו - מיד נמחק אותם, כמו שאלות בנושאי חילופי זוגות או שלישיות, שאין סיכוי שאף רב יאשר אותם. כמו כן, חוק לא פחות חשוב זה חוסר שיפוטיות. גם אם נראה לך שמישהו אחר בוחר לעשות דבר הנוגד את ההלכה, אל תשפוט אותו".
"בימים אלה יש התעוררות בקרב גברים מהמגזר הדתי־לאומי בכל הקשור לעניינים שבינו לבינה, לקשיים, לתשוקה, למה שקורה בחדר המיטות", אומרת מיטליה ארוסי, יועצת מינית המתמחה במגזר הדתי. ההתעוררות הזאת, לדבריה, נבטה קודם אצל הנשים הדתיות, "ואני כל הזמן יעצתי להן להתחיל לדבר על הדברים עם בן הזוג. לאט־לאט זה גם מתחיל לחלחל בקרב גברים", היא מספרת. לדבריה, הסיבה לכך שלא הגברים הדתיים, אלא דווקא הנשים הדתיות, היו חלוצות בתחום הזה, היא העובדה שהן סוחבות את נקיפות המצפון ורגשות האשם בנוגע לחיי המין המורכבים שלהן.
ארוסי עצמה פתחה לפני כשנתיים קבוצת פייסבוק בשם "לגעת, לאהוב", המונה כיום מעל 3,600 חברות ומתמקדת בשיח נשים אינטימי, שכולו על טהרת המיניות. לדבריה, למרות הפתיחות שחלה לאחרונה בנושא זה בקרב הגברים הדתיים, "הם עדיין לא מרגישים חופשי לדבר על כך. במיוחד לא נעים להם שכשהם מציגים את בעייתם, הם חושפים גם את פרטיותה של בת זוגם בקרב חברים או מטפלים".
בשן מספר שהרבה מצוקות בתחום המיני אצל גברים דתיים נובעות מההיבט הנפשי־חברתי. "כשבא אלי גבר, ויש לו שפיכה מוקדמת או סטרס במיטה, עצם זה שאני מדבר איתו על כך - עושה לו נורמליזציה", הוא מסביר. "אני שואל גברים שאלות כגון 'מה הרגשת כשראית לראשונה את הזרע שלך?' שאלה כזאת, למשל, מפתחת אצל הגבר את ההבנה לגבי מה זה להיות אדם נושא זרע. אני כולי תקווה שבדור הבא הגברים הדתיים יוכלו לדבר בחופשיות עם הבנים שלהם על נושא המיניות".
הפתיחות הזאת כלפי מיניות הצליחה לחלחל גם לספרות הדתית. אחת הדוגמאות לכך היא "ברית כרותה לאהבה" (הוצאת צמרת), ספר הביכורים של אהרל'ה (אהרון) פוגל, שיצא לאחרונה ומגולל את סיפורם של בני זוג דתיים שמגלים תוך כדי מסע חיפוש את מורכבויות הזוגיות והיחסים המיניים. "אנשים שקראו את הספר אמרו לי שזה פתח להם את האפשרות לדבר עם בן או בת הזוג על נושאים של מיניות ונושאים אינטימיים", מספר פוגל, מחנך מהמגזר הדתי־לאומי, שעוסק גם בחינוך למיניות בריאה בקרב בני נוער דתיים. "המחשבה שלי בכתיבת הספר הייתה, כמובן, גם לתת לאנשים מקום לדבר על הדברים האלה".
עם זאת, פוגל מסייג ואומר ש"עדיין רואים את הקושי של גברים דתיים לדבר על כך, וזה ניכר גם בקרב החבר'ה הדתיים הצעירים בגילי התיכון. הקושי הזה נובע גם מכך שאין תפיסת עולם בנויה, אין העברה דורית של הידע. כלומר, כשמחנך רוצה לדבר עם תלמידיו על מיניות, ובעיקר כשהוא רוצה לבנות תפיסת עולם חיובית אצלם, הוא צריך להמציא את הגלגל. זה קורה בעיקר מכיוון שהנושא לא מספיק מדובר, ועדיין לא עבר תהליכי עיבוד בעולמם של גברים דתיים".
התרעות פיקוד העורף