יום הכיפורים הוא גם זמן של חשבון נפש. הזדמנות לבחון עד כמה המודעות למצב הבריאותי שלנו מיושמת הלכה למעשה. נכון שלכל אחד יש מטען גנטי משלו, והמצב הבריאותי הנוכחי לא בהכרח מושפע מיידית מהתזונה וממצב הכושר הגופני, אבל עלינו לדאוג לעצמנו, לשמר או לשפר את המצב.
הרפואה הציבורית מציעה בדיקות שגרתיות למעקב. בניגוד לגישה בעבר, שבה הדגש של מערכות הבריאות בארץ ובעולם היה לתת מענה מהיר ואפקטיבי למי שחולה או פצוע, כעת הפעילות מקדמת גם רפואה מונעת: תזונה נכונה, פעילות גופנית, מניעת עישון. לצורך ההנחיות נעזרנו במהדורה האחרונה של "קידום בריאות ורפואה מונעת" בעריכת פרופ' חוה טבנקין וד"ר אמנון להד מההסתדרות הרפואית ואיגוד רופאי המשפחה בישראל.
נתרכז באוכלוסייה שבה האנשים פחות מטפלים בעצמם, אלה שבאמצע החיים, בני 20־65. לא פעם, אם מתוך היסח הדעת, חוסר מודעות או לחץ זמן, קבוצת גיל זו לא מקדישה את תשומת הלב הנדרשת למעקב אחר המצב הבריאותי. יש לזכור כי קיימת שונות בין אדם לאדם, גורמי סיכון כמו היסטוריה משפחתית, מגדר, גיל ועוד. אין לראות בדברים הבאים המלצות לטיפול או לייעוץ רפואי.