נכון שאף אחד לא הכין אותנו לזה, אבל החיים – הם לא בדיוק קו ישר. הם יותר כמו עקומה מפותלת עם פניות חדות, עליות, ירידות, ולעיתים גם רוורס. הגוף משתנה, ההורמונים עושים מסיבות חשק באמצע הלילה, ופתאום אנחנו כבר לא אותן נשים שגרנו בדירה ההיא עם השולחן מאיקאה והחלומות על ניו יורק.
ואם אנחנו משתנות – למה שהבית שלנו יישאר אותו דבר?
עיצוב שמתאים לנו באמת צריך לנשום איתנו, לזוז איתנו, לגדול (או להתכווץ) איתנו. וכמו שלומדים לקבל את הגוף החדש שלנו – עם הבטן שרוצה להיות חופשייה, עם הגב שצריך קצת יותר תמיכה – כך גם הבית שלנו צריך לעבור אדפטציה. בעדינות. בחמלה. באהבה. הנה כמה דרכים לעשות את זה נכון:
לא כל כיסא צריך להיות פינת צילום – חלק מהם אמורים להיות נוחים באמת
כשאנחנו משתנות – גם הגוף דורש תנאים חדשים. כיסאות עם משענת לגב תחתון, מיטות שאפשר באמת לקום מהן בלי לעשות קולות של סרט אקשן, ואפילו ידיות בדלתות שפותחות בקלות כשיש דלקת במפרק. פונקציונלי הוא לא מילה גסה – הוא פשוט עוד דרך לומר: מגיע לי להרגיש טוב בבית שלי.
שינויים במידות? הבית מתגמש יחד איתך
עלית מידה? ירדת מידה? את לא צריכה להסתיר את זה, את צריכה לארגן מחדש. ארון בגדים שמאפשר לראות הכל – ולא מערום בגדים שמייבש את הביטחון. מגירות נוחות, חלוקה ברורה, מראה שממוסגרת כמו יצירת אומנות – כל אלה אומרים לך: לא משנה באיזו מידה את היום – את עדיין ראויה לחיים נעימים.
פינת רגיעה חדשה – כי המיינד צריך מקום לנוח
בין אם את אחרי לידה, לקראת גיל המעבר, מתאוששת ממחלה או סתם בתקופה עמוסה – את זקוקה לפינה שלך. כורסה שמרגישה כמו קן, תאורה רכה, אולי נר או עציץ קטן. לא צריך הרבה. צריך שיהיה ברור שזה המקום שלך. לא של הילדים, לא של הכביסה, שלך.
חפצים עם משמעות ולא עם משקל רגשי
אוסף של בגדים שלא עולים כבר שנתיים? קופסת איפור מתקופת הצבא? הגיע הזמן לשחרר. לא כי את לא אוהבת את מי שהיית – אלא כי את עושה מקום למי שאת עכשיו. גם העיצוב צריך לעבור ניקוי רגשי. שחררי מה שלא משרת אותך יותר. תשאירי רק את מה שמעלה חיוך. כן, גם הקומקום עם הפרח הוורוד אם הוא עושה לך שמח.
צבעים שמדברים אותך עכשיו – לא אותך של גיל 25
פעם אהבת שחור-לבן? היום את זקוקה לקצת ורוד אפרסק? לכי עם זה. הצבעים שאת בוחרת היום מדברים את השפה שלך היום. גם אם היא קצת יותר רכה, קצת יותר שקטה, או אולי בול בפוני – צבעונית וחזקה. את לא צריכה להיות עקבית – את צריכה להיות כנה עם עצמך.
ריהוט דינמי לחיים דינמיים
חיים משתנים מצריכים רהיטים שזורמים איתך. שולחן שאפשר להרחיב כשבאים הנכדים או החברות ליין, ספסל שנפתח לאחסון צעצועים, או מדפים שמתכווננים לפי הגובה שאת מרגישה בו טוב. לא הכל חייב להיות מעוגן לרצפה – לפעמים, הכי טוב זה לזוז יחד עם השינוי.
בסופו של דבר- הבית שלנו הוא לא מוזיאון. הוא גם לא תפאורה לסטורי. הוא מרחב חי, משתנה, שמלווה אותנו בדיוק כמו שאנחנו – עם העור הרגיש יותר, עם עייפות בשתיים בצהריים, עם רגעים של פריחה ורגעים של "תשאירו אותי בשקט".
אז תני לעצמך רשות לשנות. לשפץ. להזיז. לשבור קיר. להוסיף מדף. לא כי את לא מספיקה כמו שאת – אלא כי את כל כך שווה, שמגיע לך בית שנראה ומרגיש ככה.