יש משהו שמשתנה באופן שבו אנחנו רואים את המרפסת. אם פעם היא הייתה רק "תוספת" לבית, היום היא הפכה ללב שלו. בעידן שבו אנחנו חיים בקצב מהיר ומבלים שעות רבות בתוך הבית, המרפסת חוזרת למרכז הבמה - כחלל שמאפשר לעצור, לנשום וליהנות מהאור, מהרוח ומהנוף. היא כבר לא "בחוץ", אלא חלק בלתי נפרד מהפנים - המשך טבעי של הסלון, של המטבח ושל החיים עצמם.
הסתיו הוא הזמן שבו הקסם הזה מתחדד: האור הופך רך, האוויר קריר בדיוק במידה, והמרפסת מזמינה אותנו לשהות בה - עם שמיכה דקה, כוס תה ותחושת שקט שמגיעה מהטבע שסביב. לא במקרה מדברים אדריכלים ומעצבים על "המרפסת החדשה" - חלל שמחבר בין פנים לחוץ, בין אדריכלות לעיצוב נוף, בין פונקציה לאווירה.
חליפה מסביר כי בעזרת שימוש בפרופילים דקים ובחומרים עמידים, ניתן לייצר תחושת קלילות ואוויר גם במרפסות קטנות. "אנשים מחפשים פתיחות - לראות את השמיים, להרגיש את הרוח, בלי לוותר על פרטיות. הברזל והזכוכית יוצרים איזון מושלם בין החוץ לפנים, בין הגנה לחשיפה".
שי מדגיש כי גם במרפסות קטנות אפשר לייצר תחושת עומק וירוק בעזרת תכנון נכון: שילוב של צמחייה עמידה, ריהוט קל להזזה ותאורה שמבליטה את המרקמים הטבעיים בשעות הערב. לדבריו: "מבחינתי ההתייחסות למרפסת היא ממש כמו עוד חלל בבית. כמו מטבח, סלון וכו', אני מבין את מה שמתרחש בבית, את הצרכים של הלקוחות, את הנוף, השכנים, הסגנון של הלקוח, ומתכנן עבורם תרחישים שונים - ספסל, מטבח חוץ, בריכה, שכשוך מים, אירוח רב משתתפים ועוד".
התרעות פיקוד העורף