איך מונעים מהבית להפוך למוזיאון קר ולא מחבק? החורף הזה, כשהקירות מבקשים יותר תשומת לב, מתברר שאפילו אספנים מנוסים עושים טעויות קטנות שמחלישות את היצירה.
בסטודיו בוכהלטר לאדריכלות ועיצוב פנים טוענים כי אם יודעים לעבוד נכון, הבית יכול להפוך לחלל אמנות חי ונושם - לא מוזיאון מנוכר, ולא חנות צפופה. החורף, הם מזכירים, הוא רגע מצוין לעצור ולחשוב על זה: מבלים יותר בבית, האור נעשה רך יותר, והקירות מבקשים מקום לסיפור.
אז איך עושים אמנות בבית מבלי לפגוע בה? גיא ואורנית בוכהלטר מפרקים את הטעויות הנפוצות - ומציעים דרך אחרת:
1. לא כל קיר הוא במה
"הנטייה היא לתלות יצירה במקום פנוי", אומר גיא. "אבל קיר צריך לספר סיפור ולהחזיק את היצירה - לא רק להיות רקע. אנחנו מחפשים מקום עם נוכחות, כזה שמאפשר לאמנות לדבר".
2. תאורה נכונה - לא דרמה, רוך
לטענתו, יצירה שמוארת לא נכון מאבדת עומק. "כמו לשמוע מוזיקה ברמקול מקולקל. האור צריך להיות חם, רך, כזה שמלטף את העבודה ולא משתלט עליה".
3. גובה העיניים? לא תמיד
במוזיאון זה עובד, בבית פחות. "אנחנו יושבים, שוכבים, זזים", אומרת אורנית. "גובה העיניים הוא רק נקודת פתיחה - היצירה צריכה לפגוש אותנו במקום שבו אנחנו באמת נמצאים".
4. עומס הוא האויב של ההתרגשות
"אנשים רוצים לראות הכול", אומר גיא, "אבל כשיש יותר מדי - העין מתעייפת. לפעמים שתיים-שלוש עבודות שמדברות זו עם זו יעילות יותר מקיר מפוצץ".
5. עיצוב שמתחרה ביצירה
לדבריהם, אמנות לא צריכה להיות תוספת בתום התהליך, אלא חלק מהתכנון. "העיצוב אמור לאזן אותה", מסבירה אורנית. "צבעים רגועים, חומרים שקטים, מרחב נשימה. רק אז היא באמת נוכחת".
לבסוף הם מסכמים: "יצירה בבית היא לא עוד אובייקט - היא קול", אומר גיא. "כשהיא מקבלת אור, שקט ורקע נכון, הבית כולו מספר סיפור". אורנית מוסיפה: "כשחושבים על אמנות כבר מהסקיצה הראשונה, ההרמוניה נוצרת מעצמה - לא כתוספת מודבקת".
התרעות פיקוד העורף