אם פעם המרפסת שימשה בעיקר לעציצים והחצר נשמרה לארוחות חג, בשנים האחרונות חללי החוץ הפכו לאחד האזורים המבוקשים והמעוצבים ביותר בבית. יותר ויותר ישראלים משקיעים כיום במרפסות, גינות ופינות ישיבה חיצוניות כמעט כמו בחללי הפנים - ולעיתים אף יותר.
המגמה, שמושפעת בין היתר מתרבות האירוח, מהרצון לייצר תחושת חופשה בבית ומהאקלים הישראלי שמאפשר שימוש ממושך בחוץ לאורך רוב ימות השנה, משנה גם את הדרך שבה מתכננים בתים ודירות.
"אנשים רוצים להרגיש ריזורט בבית שלהם", אומר אריק בן שמחון. "גם אם מדובר במרפסת עירונית קטנה, המטרה היא לייצר תחושה של חופש, רוגע ואווירה שקשה לרצות לעזוב".
לדבריו, הגבול בין עיצוב הפנים לעיצוב החוץ הולך ומיטשטש. "הסלון כבר לא נגמר בוויטרינה. הוא ממשיך החוצה - לפינות הישיבה, לתאורה, לטקסטיל ולמטבחוני החוץ. אנשים מחפשים המשכיות עיצובית, כך שהמרפסת או הגינה ירגישו כמו חלק טבעי מהבית".
מהפונקציונלי לחוויית מגורים
אם בעבר ריהוט חוץ נתפס כפתרון פרקטי בלבד, כיום הוא הפך לחלק בלתי נפרד משפת העיצוב הביתית. מערכות ישיבה גדולות, בדים עשירים, תאורה רכה, שולחנות מעוצבים וחומרים טבעיים יוצרים חללים שמרגישים יותר כמו לובי של מלון בוטיק מאשר מרפסת סטנדרטית בבניין מגורים.
"החוץ הוא החמצן של הבית", אומר בן שמחון. "זה המקום שבו אנשים עוצרים רגע, מתנתקים מהשגרה ויוצרים לעצמם פינה של שקט".
המגמה מתחזקת גם בזכות תנאי האקלים בישראל. למרות הקיץ החם, שעות הערב והלילות מאפשרים שימוש קבוע במרחבים החיצוניים כמעט לאורך כל השנה - מארוחות ערב בגינה ועד אירוח או ישיבה רגועה במרפסת.
גם העמידות הפכה לחלק מהעיצוב
במקביל לעלייה בחשיבות האסתטית של חללי החוץ, גם החומרים והטכנולוגיות בתחום התקדמו משמעותית. ריהוט החוץ החדש מתוכנן להתמודד עם שמש, לחות ושימוש אינטנסיבי, מבלי לוותר על נוחות או מראה יוקרתי.
"יש היום הבנה שעיצוב חוץ הוא כבר לא טרנד זמני", מסכם בן שמחון. "עבור הרבה אנשים, זו הפינה הכי חשובה בבית - המקום שבו באמת נהנים להיות".
התרעות פיקוד העורף