אבי בן ה-90 עבר לפני 15 שנה אירוע מוחי ומאז הוא במצב סיעודי מאוד קשה. בשבועיים האחרונים הוא סובל מהתקפים של איבוד הכרה, כשזה קורה אנחנו מאבדים אותו למספר רגעים, נשמט לו הראש, הוא לא מזהה איש, העיניים שלו מתגלגלות והוא פשוט לא נמצא איתנו. בנוסף, הוא סבל בעבר מסוכרת אבל כרגע הוא מאוזן. ממה ההתקפים הללו נגרמים?

"ככל הנראה לאביך יש בעיה בזרימת הדם שגורמת לו לאבד את ההכרה לכמה דקות. אם ברצונכם לבדוק ממה נגרמים ההתקפים הללו, עליכם לשלוח את אביך להערכה, אפשר לעשות זאת באשפוז בבית חולים או באופן חלקי בבית. כדאי שייבדק באמצעות הולטר לחץ דם )מכשיר למדידת ערכי לחץ הדם המוצמד לזרוע( והולטר לב )מכשיר המחובר לאלקטרודות המחוברות לחזה באופן חיצוני(, כך תוכלו לבדוק אם יש לו הפרעה בקצב הלב שגורמת לאיבוד ההכרה או ירידה בלחץ דם שגורמת לכך. כמו כן, במהלך איבוד ההכרה, כדאי שתבדקו לו את רמת הסוכר בעזרת מכשיר גלוקומטר (אף על פי שאם זו אכן הייתה ירידה בכמות הסוכר, הוא היה מזיע). ייתכן גם פעילויות חשמליות חריגות של המוח גורמות לתופעה. יש הרבה סיבות שיכולות לגרום להפרעה בהכרה לתקופות קצרות, ולצערי, בגיל 90 לעתים אין מה לעשות עם ההתקפים הללו אלא אם נמצאים ממצאים חריגים בבדיקות שציינתי. אני ממליץ שתפנו לייעוץ גריאטרי".

אני בת 58 , לפני כשנה רופא עיניים אבחן אצלי טרומבוזה בעין. הופניתי לבית חולים ושם קיבלתי זריקת אווסטין לעין. 24 שעות אחרי שקיבלתי זריקה התפוצץ לי וריד ואושפזתי. השבוע התופעה חזרה על עצמה אחרי שקיבלתי זריקת אווסטין לעין. בבית החולים המליצו שאעבור ניתוח, אבל בהתייעצות נוספת עם רופא הוא ייעץ לי להימנע מהליך כירורגי. בהמשך הפסיקו לי את התרופה ונתנו לי אחרת (אוזורדקס), אבל בעקבותיה קיבלתי קטרקט. ממה התופעות האלו נגרמות?

"טרומבוזה היא חסימה של עורק או וריד ברשתית, ולמעשה את סובלת מבעיה בכלי הדם בעיניים. בדרך כלל תרופות כמו אווסטין ואוזורדקס לא מעלות לחץ תוך־עיני, ודאי לא באופן קבוע, והן גם לא גורמות לקטרקט או לגלאוקומה. יכול מאוד להיות שיש לך בעיה בעין שגורמת לכך שהלחץ התוך־עיני יעלה, ושזרימת הדם בעין תהיה פחות טובה. כשזרימת הדם היא פחות טובה, יש ניקוז פחות טוב של הנוזלים, וזה מה שיכול לגרום גם לקטרקט וגם לגלאוקומה. לא בהכרח שהטיפול או הזריקה המסוימת שאת מקבלת קשורים לבעיות שנוצרות לך בעיניים. הסיבה הראשונית שהתחילה את כל הבעיה, כלומר עצם הטרומבוזה שקיבלת בעין, היא זו שיכולה לגרום לסיבוך".

אני בת 55. רמת הפריטין שלי הייתה בינואר שנה שעבר 224 , ומאז היא עולה, ובחודש אוקטובר האחרון היא עמדה על 303 . אני לא יודעת אם זה רלוונלטי, אבל אני ללא כיס מרה וללא רחם. הרופאים אמרו לי לא לדאוג ולהיות במעקב. האם אני צריכה לרדת לשורש הבעיה ולעשות בדיקות נוספות או לחלופין להניח לעניין? כמו כן, מאיזו רמה אני אמורה להתחיל להתייחס לבעיה באופן משמעותי?

"פריטין הוא חלבון שנושא ברזל והוא למעשה 'מחסן' הברזל בגוף שלנו, כמות הפריטין בדם משקפת את כמות הברזל שנאגר. את לא צריכה לדאוג, מספיק שיש לך קצת עודף והוא כבר יופיע בבדיקה, אני עצמי נתקלתי בחולים רבים שיש להם רמת פריטין גבוהה בדם שעולה באופן תדיר. אם הכל בסדר מבחינה גופנית, זה לא משמעותי וצריך רק להקפיד לעקוב אחרי התופעה. פריטין מאוד גבוה יכול להעיד על מחלות מסוימות כמו למשל דלקות בדרכי השתן, מחלות כרוניות, מחלות אוטואימוניות וכו', אבל כשהערכים הם בין 300 -400 וכל הבדיקות האחרות בסדר, אז הכל תקין. אם הערכים יגיעו ל-450 -500 , סביר להניח שהרופאים יפנו אותך לבדיקת המטולוג. קרוב לוודאי שגם הוא ישחרר אותך ויורה לך להיות רק במעקב, אם זה יקרה חשוב שתקפידי על כך".

אני בת 69 . לפני עשרה חודשים קיבלתי פציאליס וכיום כל התופעות חלפו למעט עין דומעת. מה ניתן לעשות?

"פציאליס הוא שיתוק של עצב הפנים. כאשר מטפלים בהפרעה הזאת זמן קצר לאחר שהיא מתרחשת, הסבירות שהיא תחלוף היא גבוהה, גם אם לא מטפלים בה, היא עדיין יכולה לחלוף, אך הסבירות לכך היא נמוכה קצת יותר. במקרה שלך כל ה'עקימות' של הפנים חלפה ואתה סובל רק מדמעת. יכול להיות שתוך חודשיים־שלושה הדמעת תסתדר מעצמה, אם לא, אתה יכול לעשות תיקון קטן בעפעף. זה נעשה רק אם יש ממצא של חולשה בעין, במקרים רבים דמעת אחרי שיתוק עצב הפנים היא ממצא של 'עיצבוב מחודש' ואין מה לעשות אלא להודות שהשיתוק חלף ו... לנגב את הדמעות".

ממה נגרמים התקפי איבוד הכרה?

איזו רמת פריטין נחשבת בעייתית וכיצד ניתן לטפל בעין דומעת?