כשזה נוגע לאלכוהול, המטבוליזם האנושי משאיר אותנו בעמדה בעייתית. הגוף שלנו מצויד באנזימים שיכולים לפרק אלכוהול - מה שמאפשר לנו לשתות אותו, אך הם לא עושים את העבודה בצורה טובה כל כך ואנחנו צריכים להתמודד עם תקלות של עודף אלכוהול שלא מפורק ושאר בעיות ונזקים.
קריגן בחן את אחד מהאנזימים המרכזיים הללו שנקרא אלכוהול דהידרוגנז ומצא כי אצל רוב החיות הוא לא כל כך יעיל בפירוק של אתנול (האלכוהול אותו אנו שותים). אך כאשר הוא חקר את הגרסאות השונות של האנזים הנמצאות אצל יונקים שונים, הגיע למסקנה כי הוא עבר מוטציה בשושלת היוחסין שלנו לפני כ-10 מיליון שנה, כאשר אבותינו היו גם אבותיהם של השימפנזים והגורילות. המוטציה הזו שינתה את המבנה של האנזים בגופנו כך שיהיה מסוגל לפרק כמויות קטנות של אלכוהול.