לא בטוח ששמתם לב (בעצם בטוח שלא שמתם לב), אבל היום חוגג המדור שבועי 100 גיליונות. כמעט שנתיים. ולכן התלבטתי במיוחד על מה לכתוב הפעם: האם לחפש נושא אקטואלי שכיכב בחדשות השבוע? מחקר חדש שמציע דיאטה שעוד לא חשבתם עליה? או שמא בכלל להתעלם מהמספר העגול? בסוף החלטתי להתוודות ולשתף אתכם ב"מאחורי הקלעים" של המקצוע בארבעה סיפורים קצרים, אך רלוונטיים לתכנים המתפרסמים כאן מדי שבוע.
"מה פתאום תזונה?" הוא הופתע מהתשובה. "איפה לומדים את זה בכלל?"
שנים מאוחר יותר התברר לי שהיומרות שלי אפילו גבוהות יותר: לשנות דפוסי אכילה גם של ילדים שאינם ילדיי הביולוגיים - ואף את הוריהם.
כמו הרופא גם אני כל הזמן דיאטנית. באסיפת ההורים שואלת אותי אחת האמהות לגבי יוגורט חדש שהושק. כאשר אני מוציאה את הדואר מהתיבה, מספר לי השכן שבבדיקות הדם שלו נמצא שהסוכר גבוה למרות שאינו אוכל מתוקים - ובמספרה בכלל. אך בניגוד לאותו רופא אני אוהבת את המקצוע שלי ונהנית לענות על השאלות הרבות בשמחה.
לדיאטנית (וגם לדיאטן) - במשקל תקין או בעודף משקל – יש בעיה של "אמינות". במילים אחרות לא משנה מה משקלי או איך אני נראית – אני בבעיה.
אגב, בתשובה לשאלות שבכותרת - לגבי הראשונה - לא הייתי שמנה. הודות להוריי קיבלתי גנטיקה טובה וצרה ואני משתדלת ומתאמצת כל השנים לשמור עליה, לגבי השאלה השנייה – יש מקום לשיפור והשלישית- ממש סבבה.
אין לי בעיה שתבחנו מה אני אוכלת; תמתינו בסבלנות לראות מה אני בוחרת מהתפריט במסעדה או תנעצו מבטים בצלחת שלי לאחר הבחירות שלי מהמזנון באירוע - אבל אין סיבה שתחשדו בי (שלא לומר תחששו) שאני בוחנת את מה שמונח בצלחת שלכם. באמת שלא.
התרעות פיקוד העורף