מדי יום מגיעות אלי עשרות פניות שלכם ובהן בקשות, מחמאות, הבהרות וגם שאלות. בדרך כלל אני נוהגת לענות לכל אחד באופן אישי ומנסה לתת מענה לכל פונה. לאחרונה שמתי לב לבקשות חוזרות ונשנות למתכוני עוגיות "כמו של פעם". עוגיות נוסטלגיה. לפניות הללו אתם מצרפים סיפורים וזיכרונות ילדות, ובהם משולבים תיאורי הטעמים והניחוחות מבית הוריכם שאותם אתם מנסים לשחזר. העוגיות של פעם, שלהן אני קוראת "עוגיות סבתא", הן בדרך כלל עגולות כמו כעך או ארוכות כמו אצבעות. פריכותן הייתה נשמרת לאורך זמן והן היו מתפצפצות בפה עם כל נגיסה, כשספל תה מהביל בניחוח נענע ולואיזה משלים את הטעם הנפלא. הסבתות היו מאחסנות את העוגיות בשקית פלסטיק סגורה היטב שהייתה דחוסה בתוך קופסת פח מעוטרת. כיום מנסים לשחזר לא רק את המתכונים של העוגיות, אלא גם את קופסאות הפח הללו, וניתן למצוא אותן בחנויות המתמחות בכלים בסגנון רטרו.
מקום של כבוד היה שמור לעיצוב של העוגיות, שאותן היו מכינים בעזרת מטחנת בשר ידנית. אל המטחנה היו מצמידים סרגל מתכת מיוחד ולו שבלונות שונות שדרכן היה יוצא הבצק. את רצועות הבצק היו חותכים לקטעים, בהתאם לגודל ולאורך הרצוי. אפשרות אחרת להכנת העוגיות הייתה באמצעות מכשיר ידני כסוף או זהוב, בצורת גליל חלול. שלל דיסקיות היו מצורפות למכשיר, ואותן היו מחליפים בהתאם לצורת העוגייה הרצויה. המכונה הידנית אפשרה הכנת מגוון עוגיות בצבעים, טעמים וצורות.
שאלה של אחת הקוראות שלחה אותי אל המחסן שבביתי, שם אני שומרת את הכלים של פעם, כלי מטבח ואביזרים עתיקים שבהם השתמשו בעבר במטבחים. אחרי חיפוש ממושך מצאתי קופסת קרטון ישנה, שבה המכשיר ליצירת העוגיות. בתוך הקופסה גיליתי גם חוברת מתכונים ודף הסבר לשימוש במכשיר ובו הערות לייעול העבודה, להתאמת העוגיות לטעם הנדרש והנחיות לעיצוב. ניגשתי מיד לעבודה. בחרתי מתכון שזכרתי שהוא מוצלח, ויצרתי גרסה מעודכנת. כעבור שעתיים של אימון שרירי הזרועות, הודות לאחיזה היציבה בגליל המכונה וללחיצות הארוכות והקצרות, הניסוי הוכתר בהצלחה טעימה במיוחד. תוך זמן לא קצר החזרה בזמן במטבח הפרטי שלי הניבה שלל סוגי עוגיות שנערמו על השיש. הכנסתי אותן לצנצנת זכוכית וקשרתי סביב סרט אורגנזה לבן, שחיזק את נוכחותן והוסיף על הטעם הנפלא גם זיכרונות ילדות מרגשים.
התרעות פיקוד העורף