מנת מוזלי היא המקבילה הקיצית של הדייסה החמה, שממנה נהנינו בחורף. מנה הכוללת יוגורט, פירות העונה, גרנולה, ולעתים תוספת דבש או סילאן. מקור המוזלי במטבחים הגרמני והשווייצרי.
מייחסים את המוזלי לד"ר מקסימיליאן ביכר־בנר, רופא ותזונאי שווייצרי שחי בסוף המאה ה־19 והיה בעל גישה הוליסטית. ביכר־בנר האמין שתזונה נכונה היא חלק מהטיפול, והחל להשתמש במיזלי (שפירושו תערובת בגרמנית) כתוסף תזונה לשיקום חולים. אחר כך גם סבר שזו דרך בריאה ומזינה בכלל להתחיל את היום והמליץ עליה.
אך למעשה המוזלי האירופי שונה מהמנה הישראלית. הדגנים במקור אינם קלויים, לעומת הדגנים בגרנולה בישראל שעוברים קלייה עם שמן או ממתיק (סוכר, דבש או סילאן) ועם מעט שקדים, אגוזים או גרעינים (חמניות או דלעת, למשל). אצלנו כל הטוב הזה מוגש מעל ליוגורט, באירופה יש המשתמשים בחלב או בשמנת. ובדומה לישראל, גם באירופה המוזלי מוגש בדרך כלל בארוחות בוקר.
הכל כלול?
כמו התזונאי שלו מיוחס פיתוח המוזלי, גם אנחנו מחבבות את המנה וממליצות עליה כארוחה. עם זאת, חשוב להבין שיש הבדלים משמעותיים בין מנה אחת לאחרת.
הקוראים הוותיקים של הטור השבועי יודעים שארוחה מאוזנת מכילה חלבון, פחמימות ופירות או ירקות וגם שומן. החלבונים בונים את התאים והרקמות, מרכיבים הורמונים ואנזימים ומשתתפים בתהליכים כימיים רבים בגוף, בהם ניצול אנרגיה ופעילות מערכת החיסון.\ זו הסיבה שיש לשאוף לצריכה של חלבון איכותי בכל ארוחה.
חלבון איכותי מגיע מעולם החי ממוצרי חלב, דגים, בשר (עוף, בקר, כבש) וביצים; ומעולם הצומח בעיקר מקטניות כמו סויה, שעועית, עדשים, אפונה יבשה, תורמוס וחומוס. בנוסף, החלבון תורם לתחושת שובע.