"היכולת להרגיע אותן תבוא כשתצליחי לשים על עצמך סוג של מסיכה, כשאת מסתכלת על הילדות ושמה עליהן מסיכה של הגנה, עולים כל מיני רעיונות. את חייבת לייצר לעצמך בועות של רוגע, אני רואה המון הורים ומנסה להרגיע. את צריכה לייצר את הבועות הללו, שידחקו את הצער שלך, את הבהלה. תראי סרטים, שחקי עם הבנות, תבשלי, תקריבי קיר בחדר כדי לצייר עליו. אחרי המלחמה תצבעי אותו. מתוך זה, גם יצאו לך תשובות. זה מה שהילדות צריכות לשמוע. התפקיד העיקרי כרגע הוא לאפשר להן לישון בשקט בלילה, אז אגיד מה שנדרש", מייעצת דליות.
"תגידי שאת שומרת עליהן, וגם שומרת על שקט כרגע", מוסיפה המומחית. "אמא נחה. בתוך הכאוס והבלגן, תוך כדי שאת מחבקת את הבנות, תלמדי אותן שאת גם דואגת לעצמך. תגידי שאמא צריכה לנוח. את לא יכולה להרשות לעצמך להגיע למקום שבו את מתפרקת, בסוף תגיעי למצב שבו לא יהיה לך כוח לרוץ למקלט. את חייבת לשמור על הכוחות שלך, וזה יהיה על חשבון מה שהבנות רוצות”.
"כדי לא לפחד, אנחנו צריכים לפרוט את הפחד", אומרת דליות. "הפחדים נורמליים, וגם פה הזמן יעשה את שלו מבחינת הפחדים שלך. אז תשלחי רק את זה עם המסגרת הקרובה, יכול להיות שאם יעבור עוד יום ועוד יום ורמת החרדה תרד, אולי בשלב מסוים תצליחי לשחרר ולשלוח אותם. אני מכניסה לעצמי למוח מחשבות אחרות”.