"לא בא לי לאכול כלום", "לאוכל אין טעם", "אני מתקשה להאמין שאני לא רוצה לאכול" - אלה משפטים שאנחנו שומעות לאחרונה ממשפחה, ממכרים וממטופלים. וזה לא מפתיע. שבועות של מציאות בלתי נסבלת ובלתי נתפסת, בימים ובלילות, יכולים להשפיע גם על התיאבון.
אובדן תיאבון יכול להיות תוצאה של מגוון גורמים פיזיים, רגשיים וסביבתיים: הזדקנות, הריון, מחלות (צינון, שפעת, סוכרת, סרטן, אלצהיימר, הפרעות אכילה), התייבשות, זיהומים, פציעה, כאב, בעיות בחלל הפה (שיניים וחניכיים) בעיות במערכת העיכול (בחילה, הקאה, ריפלוקס, מעי רגיז), תופעות לוואי של תרופות מסוימות וטיפולים (הקרנות, כימותרפיה), וגם שינויים רגשיים כמו אבל, מתח, חרדה, דיכאון ובדידות. יש שאובדן התיאבון הוא זמני, ויש שהוא כרוני.
חוסר תיאבון לאורך זמן עלול להוביל לירידה במשקל ולתת תזונה. יש שיאמרו, כי ירידה במשקל היא מבורכת, אך חשוב להבין כי מחסור באנרגיה, וברכיבי תזונה חשובים משפיע על התפקוד הפיזיולוגי של מערכות הגוף ועל התפקוד הנפשי. ובימים קשים אלו, יש צורך במירב כוחות הגוף והנפש.
התמודדות עם חוסר תיאבון
חשוב לשים לב לירידה בתיאבון ולהעלות את המודעות לתופעה. אם אתם מבחינים בבן משפחה, חבר/ה או שאתם עצמכם חשים חוסר תיאבון בימים אלו, כדאי להכיר מספר אסטרטגיות שעשויות לעזור לשפר את התיאבון, ולהבטיח אספקה של הרכיבים התזונתיים והאנרגיה הדרושים לגוף.
אם אובדן התיאבון שלך או של מישהו קרוב, כרוני, חמור או מלווה בתסמינים נוספים חשוב להתייעץ עם איש מקצוע לקבלת הערכה יסודית והמלצות מותאמות אישית.
בכל מקרה, כאשר מתמודדים עם חוסר תיאבון, מומלץ להתאזר בסבלנות ולהבין שאין להתייאש, גם אם לא נראה מידית את התוצאות להן קיווינו. יתכן שייקח קצת זמן ומומלץ לנסות אסטרטגיות שונות ולמצוא את אלו שהכי המתאימות לך. ולזכור תמיד שגם הצלחה חלקית היא הצלחה.
התרעות פיקוד העורף