“יש לך ילדה שלא יצרה איתך את הקשר שהיית רוצה שיהיה. מהשיחה הקצרה שלנו, אני מרגישה שגם את, עצמך, לא טיפוס משתף - ובכל זאת ציפית שהיא תשתף אותך. בסופו של דבר, הילדים שלנו שואבים חלק לא קטן מהאישיות שלהם מאיתנו, ההורים. כדי שילד ישתף את הוריו בכל מיני דברים שעוברים עליו, שיתוף צריך להיות מאוד חזק בבית. זה כמו שפה זרה, שכדי ללמוד לדבר בה, מתחילים לעשות בה שימוש בבית. אף פעם לא מאוחר להתחיל: נסי לעשות את זה בארוחות המשותפות יחד איתה ועם הבנים. מכיוון שזה לא בא לך באופן טבעי ואוטומטי, מה שאת צריכה לעשות הוא להתחיל לדבר על עצמך, לא בהגזמה או ב'קרקס'. הסתכלי עליה וספרי לה סיפורים קצרים ורגילים, חוויות יומיומיות. שתפי אותה במשהו שעובר עלייך. וכך, באמצעות סיפור שמתחיל בחוויות ועובר לרגשות, תתחילי את הדרך אל המטרה. גם אם בתחילה הילדים לא יביעו התעניינות, וגם אם כן - את מניחה את הדברים על השולחן, משתמשת בשפת השיתוף בבית - ולאט-לאט, כולי תקווה, תרגישי בהתקדמות”.
מיכל דליות מייעצת: מה עושים וכיצד לפעול כשיש ניכור הורי?
איך עוזרים למי שעובר ניכור הורי, מה לעשות כשהבת הגדולה מתקשה עם לידת אחותה ומדוע הילדה לא משתפת את אמה במה שעובר עליה?
התרעות פיקוד העורף