גם ברשתות השיווק, לפני שאנחנו קונים את תפו"א, הם מאוחסנים בטמפרטורה של מקרר. העניין הוא כזה: כשעושים צ'יפס מתפו"א, אם יש בהם יותר סוכרים, הצ'יפס מוכן מהר יותר ונשרף מהר יותר ואז נוצרים בו חומרים רעילים שנקראים "אקריל-אמידים". זה קורה בכל פחמימה שרופה, גם בטוסטים למשל. אבל אם לא מטגנים את תפו"א עד שהם נשרפים אין השפעה לכמה עמילן יחסית לסוכר יש שם, כאמור – ההיפך כי זה משפר את הטעם.
גם באתר העולמי לאיכות המזון ציינו במפורש – בעבר הרחוק חשבו שלא כדאי לשמור תפו"א במקרר עקב סיבה זו, אך היום כבר יודעים שההבדל בכמות האקריל-אמידים הרעילים היא זניחה בכל מקרה ואין שום בעיה לשמור תפו"א במקרר.
יש לאחסן תפו"א בחושך. האור גורם להיווצרות חומרי "הגנה" בתפו"א - חומרים רעילים שנועדו להגן מפני חרקים - שבדרך כלל אינם מגיעים אל מתחת לפני האדמה. חומרים אלו מזיקים גם לבריאות האדם, שמם "פיטואלקסינים", וניתן לדעת על הימצאותם על פי צבע ירוק בקליפת תפוח האדמה. כשתפוח האדמה גדול, ניתן להסיר את הקליפה הירוקה (אם היא קיימת) על ידי קילוף של ס"מ שלם.
תפוחי אדמה קטנים יותר בעלי קליפה ירוקה - עדיף לזרוק. בנוסף לאלה, רצוי לשמור את תפוחי האדמה במקום קריר ויבש. שקית ניילון מחוררת אינה מספיק מאווררת, ובתנאים כאלו תפוחי האדמה נרקבים מהר יחסית.
בתפוחי אדמה יש כמות גדולה יחסית של אשלגן, ולכן ממליצים על צריכתם לאחר הקאות או שלשולים, כי אז יש אובדן של מינרל זה מן הגוף. חלק מן המינרלים שבתפוחי האדמה עוברים בזמן הבישול אל מי הבישול, ולכן, מי שאינו חש בטוב ואינו יכול לאכול, עקב ההקאות/שלשולים, יכול לנסות לשתות את המים בהם בושלו תפוחי האדמה.