הבוקר קמנו לאזעקות בגוש-דן, שהופעלו בסה"כ רק משתי רקטות. כוח האש של חיזבאללה הרבה יותר גדול מזה, ובכל-זאת הוא רק מטפטף לנו טיל פה וכטב"ם שם. בצפון הוא יורה בצורה יותר מאסיבית, אך עדיין בוחר שלא להפעיל עוצמה מלאה. צריך להבין את האסטרטגיה של אירן והציר שבראשה. השיטה היא להתיש אותנו, למשוך את המלחמה עוד ועוד, והם שומרים תחמושת. המטרה להראות שאמנם אנחנו יכולים מאד לפגוע בהם, אך לא להחזיר את תושבי הצפון לביתם, ולא לחזור לשגרה במרכז.
אז גם שמחת תורה הקרוב לא עובר בשקט, ויתכן בוקר לא שליו. ובכל-זאת צריך לדעת שאירוע כמו שמחת תורה שעבר לא יקרה לנו. כבר לא יפתיעו אותנו כמו בשבעה באוקטובר, ולא קרוב לכך. בכל נקודת זמן כדאי תמיד לזכור שישראל היא הצד מנצח, ושאחרי המלחמה, שתהיה עוד ארוכה, יהיה גם שקט ארוך. נכון לעכשיו, העצבנות בשמיים מופיעה כבר מערב החג (שעות הלילה של ה-23.10) ועד לשעות הבוקר המאוחרות של החג למחרת (24.10). אבל זה לא בקנה מידה דרמטי שמצדיק את החרדות שלחלקנו יש. ובכל-זאת שימו לב גם ברמה האישית. העצבנות בשמיים יכולה ליצור בעיות אישיות, מריבות, לחצים ותקריות. הימנעו מאימפולסיביות ומאנשים אגרסיביים ברצועת הזמן הזאת.
התרעות פיקוד העורף