על פי דו"ח של לקט ישראל ו-BDO לשנת 2022, אובדן המזון בצריכה הביתית בישראל הסתכם בכ-990 אלף טונות, בשווי של כ-9.5 מיליארד ש"ח. פסולת מזון: ישראל מייצרת מדי שנה כ-2.4 מיליון טונות פסולת מזון, המהווים כשליש מהייצור המקומי. כ-50% מהמזון הנזרק היה ראוי למאכל אדם. דו"ח ממשלתי מציין כי ישראל מדורגת אחרונה מבין מדינות ה-OECD ביישום מדיניות להצלת מזון.
בישראל, ארוחות משפחתיות הן הרבה מעבר לאוכל – הן אירוע חברתי. כשמבשלים לארוחה משפחתית, הרעיון המרכזי הוא "שלא יחסר", מה שמוביל להכנת כמויות מזון ענקיות. לרוב זה מסתיים באוכל שנשאר לשבוע שלם בקופסאות פלסטיק במקרר. גם אם המטרה היא לשמור את האוכל לשימוש חוזר, לא כל האוכל נצרך בפועל, וכמויות גדולות עדיין נזרקות.
במדינות אחרות קיימת תרבות של "הכנת כמות מדויקת" בלי עודפים גדולים, אך בישראל הקונספט של שפע באוכל הוא נורמה. האם בכלל ניתן להקטין את כמויות האוכל המבושל ולתכנן ארוחות חכמות יותר כדי להפחית בזבוז? לא בטוח. אבל אפשר לנסות להכין כמויות הגיוניות – אין באמת צורך להכין אוכל לשבוע שלם בכל מפגש משפחתי.
בראיון עם פרופ' ניר אביאלי, מחבר הספר "מדינה על האש" הוא הסביר כי הנטייה הישראלית לקחת מנות גדולות בבופה ובמסעדות קשורה לשורשים היסטוריים עמוקים:
אביאלי מסביר שהתנהגויות אלו משתרשות עמוק בתרבות הישראלית, ולכן יהיה קשה לשנותן, אך ייתכן כי עם העלייה במודעות לבזבוז מזון ולקיימות, נראה שינוי הדרגתי בגישה.
לסיכום, ההרגל לקחת מנות גדולות בבופה ובארוחות משפחתיות מושפע מגורמים היסטוריים, חברתיים ותרבותיים עמוקים. למרות הקושי לשנות דפוסים מושרשים, העלאת המודעות לבזבוז מזון ולחשיבה מתוכננת יותר יכולה לעזור בצמצום התופעה – כי לפעמים, פחות זה דווקא יותר.
התרעות פיקוד העורף