מתלבטים בין מים מבקבוק למים מהברז? זאת הבחירה הבריאה | ד״ר מאיה רוזמן

בזמן שרבים מאיתנו חוששים מכמות הנתרן במים השונים, המחקרים מראים שהסכנה האמיתית מסתתרת במקום אחר לגמרי. ד"ר מאיה רוזמן חושפת את האמת המפתיעה על צריכת הנתרן היומית שלנו ומאיפה היא באמת מגיעה

ד"ר מאיה רוזמן צילום: מועצת הצמחים
שתיית מים מבקבוק פלסטיק, אילוסטרציה
שתיית מים מבקבוק פלסטיק, אילוסטרציה | צילום: ingimage ASAP

במי עדן יש בערך 6 מ"ג נתרן לליטר, בנביעות 12 מ"ג, ובמים מהברז, תלוי בעיר, אבל לרוב פחות מ-15 מ”ג. כוס מים כזו או אחרת לא תשנה כלום, כי המקור האמיתי לנתרן בתפריט שלנו מגיע בכלל ממקום אחר לגמרי. לפי משרד הבריאות, ההמלצה היא לא לעבור את ה־2,000 עד 2,400 מ"ג נתרן ביום (שזה בערך כפית מלח).

אבל בפועל, הישראלים צורכים כמעט פי שניים מזה – מבוגרים מגיעים בממוצע לכ-9 גרם מלח ביום, ובני נוער אפילו ל־12 גרם! והמים? הם אפילו לא בסטטיסטיקה.

בעיקר ממזונות מעובדים: רטבים, פסטרמות, גבינות מלוחות, ירקות חמוצים, קרקרים, מרקים מוכנים, פיתות עם זעתר… כל אלה מכילים כמויות עצומות שלנתרן, בלי שנשים לב. רוטב סויה, לדוגמה, מכיל כ־2,500 מ"ג נתרן ב־50 מ"ל – יותר מהמכסה היומית. וגם סתם כריך עם גבינה בולגרית וסלט יכול בקלות לעבור את ההמלצה ליום שלם.

לסיכום, אם אתם בודקים תוויות ומודאגים מאחוזי הנתרן שבמים, שווה לדעת: זה פשוט לא מה שחשוב. המים שלכם, מכל מקור, הם לא הבעיה. הצלחת? דווקא כן.

תגיות:
תזונה
/
מאיה רוזמן
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף