אחת התופעות הכי מתסכלות בתהליך של ירידה במשקל – ולפעמים גם בלי קשר היא שהתיאבון לא צפוי: לפעמים הוא שם כל הזמן, לפעמים הוא נעלם לגמרי.
מאזינה שלחה שאלה לתכנית הרדיו שלי, כל כך שהיא לפעמים מאוד מאוד רעבה ולפעמים אין לה תיאבון. זה מטריד אותה שהיא לא יכולה לצפות את זה ושואלת איך ניתן להתגבר על כך. אז הנה התשובה, כולל ניתוח הגורמים - מה משפיע על תחושת הרעב, ואיך אפשרלנהל את זה בצורה חכמה?
תחושת רעב לא מגיעה סתם ככה. היא נשלטת על ידי הורמונים ומוליכים עצביים במוח, כמו:
כל אחד מהם מושפע מגורמים כמו שינה, סטרס, פעילות גופנית – וגם ממחזורהורמונלי ומזג האוויר.
ככל שתשנו מעט שעות כך הרעב יהיה מוגבר. מחקרים מראים שמחסור בשינה (פחות מ-6 שעות בלילה) מעלה את רמות הגרלין ומוריד את רמות הלפטין – כלומר: גורם לרעב גדול יותר, ובעיקר לחשק לפחמימות.
לקראת הווסת (בשלב הלוטאלי של המחזור), עולה רמת הפרוגסטרון – וזה משפיע גם על מצב הרוח וגם על הרעב. נשים רבות מרגישות צורך חזק יותר באכילה – לפעמים מתוך צורך אנרגטי אמיתי, לפעמים מתוך שינוי עצבי-רגשי. הפתרון? לא להתווכח עם הגוף – אלא לבחור תוספת חכמה כמו יוגורט, אגוזים או פרי.
סטרס, שעמום, תסכול, חוסר שינה, ואפילו עומס בעבודה – יכולים לגרום לתיאבון מוגבר. הגוף מנסה לפצות על חוסר איזון רגשי באוכל – והכי קל לו לעשות את זה דרך סוכר או פחמימות פשוטות, שמעוררות הפרשה של סרוטונין.
יש אנשים שפעילות אירובית מדכאת להם את התיאבון (בגלל ירידה זמנית בגרלין), ויש כאלה שחווים עלייה ברעב כשמתחילים להתאמן יותר – בעיקר אם לא אוכלים מספיק אחרי האימון.
לפעמים, דווקא כשהגוף זקוק לאנרגיה – אין תחושת רעב. זה יכול לקרות: