כמה פעמים שמעתם או אמרתם לעצמכם: "בלילה אסור לאכול", או: "אכלתי כבר ארוחת ערב – אז למה אני רעבה שוב בשעה 22:00?", החדשות הטובות הן שיש דרך חכמה לשלב גם נשנוש לילה טעים – בלי לשבור את מסגרת התפריט, ובלי להרגיש שהרסנו את כל היום. הרעב בלילה הוא לא "חולשה" – לפעמים הוא פשוט תוצאה של תזמון.
אז קודם כול – זה קורה לכולנו. לפעמים ארוחת הערב מוקדמת, לפעמים הגוף עייף, ולפעמים זו פשוט שעת הירגעות ורוצים פינוק. אבל אם ניגשים למקרר בלי הכנה מראש – קל מאוד ליפול על נשנושים לא משביעים ולא מתוכננים. מה הפתרון? בניוזלטר השבוע במוצאי שבת אשלח לכם ישירות למייל את הכתבה המלאה עם 5 רעיונות, והנה אחד מהם:
השיטה הזו פשוטה, טעימה, ומאפשרת גם ליהנות מנשנוש טעים, וגם לשמור על המסגרת הקלורית:
בשלב הראשון – נניח בשעה 19 - אוכלים את החלבון והירקות של ארוחת הערב. למשל: חביתה, גבינה לבנה או פסטרמה רזה, עם סלט גדול, אבוקדו או טחינה, בלי לחם בשלב הזה.
בשלב השני – נניח בערך ב 20.30, אוכלים את הפחמימה של אותה ארוחה למשל: 2 פרוסות לחם קל עם גבינה או ממרח כלשהו, וירקות חתוכים (מלפפון, פלפל, עגבניות שרי).
ובשלב השלישי - אחרי כשעה נוספת, מגיע נשנוש הלילה. אפשרות אחת היא שוב טוסט מלחם קל או חצי פיתה קלה עם גבינה צהובה לייט, ואפשר גם שוקולד מריר או חטיף קטן – תלוי כמה אכלתם לאורך היום.
לא הוספתם קלוריות, רק פיצלתם את המרכיבים לאורך כמה שעות. בכל שלב אתם אוכלים שילוב של חלבון, שומן ופחמימה, מה שמאזן את רמות הסוכר בדם ומשביע לאורך זמן. התחושה היא של שפע וסיפוק, ולא של ויתור או "החזקתי את עצמי".
גם מי שיש לו נטייה לסוכרת יכול ליישם את השיטה, כל עוד משלבים בכל שלב חלבון ושומן עם הפחמימה (כמו גבינה או ביצה עם הלחם) – העלייה ברמת הסוכר איטית ומבוקרת יותר. טוסט בלילה זה לא חריגה או משהו לא תקין – זה חלק מהחיים. כשעושים את זה נכון – זה גם משביע, וגם שומר על מסגרת התפריט.