לצורך העניין, כשהיא מסתכלת במראה ואומרת לך, 'אמא, נכון שאני שמנה?' תעני לה נקודתית. תגידי לה, 'נכון, את שמנה', או 'לא נכון, את לא שמנה, את שמנמונת' – אבל באותה הנשימה חשוב שתבהירי לה שזה לא העיקר. הרי היא לא רק סך המשקל שלה. היא גם ילדה חכמה, מוכשרת, אהובה – וכן, היא גם שמנמונת.
העיקר שהילדה תרגיש עם עצמה טוב
חשוב שהיא תבין שמבחינתכם זה ממש לא העיקר, ושזה יהיה המסר שיעבור אליה. שהיא לא תרגיש איזו ביקורת מצד המשפחה הקרובה שלה. אני זוכרת שיום אחד באתי לאחת הבנות שלי ואמרתי לה: ‘מאמי, את יודעת שאני הייתי הולכת עם חולצות קצת יותר ארוכות?’, והיא אמרה לי: ‘אמא, היום שמנות הולכות איך שהן רוצות’. זה לימד אותי שעשיתי איתה עבודה טובה.
לפי תיאורך, הילדה מרגישה עם עצמה לא טוב – אבל במקום להציע לה פתרון מתאים, את אומרת לה ‘אבל לא נורא’. אם היא מרגישה לא טוב עם עצמה, ויש פה עניין של חוסר ביטחון, את צריכה להגיד לה את האמת, ולמצוא דרך להנגיש את הבחירה שלה בצורה נכונה וטובה עבורה.
תוכלי להגיד לה משפטים כמו: 'נכון, את שמנמונת. נכון, אולי את שמנה. אבל בו זמנית אני רוצה שתראי כמה שאת יפה. אני רוצה שתראי כמה את חכמה, כמה את אהובה, כמה את מוערכת, כמה מחמאות את מקבלת. זה הגוף שלך, את אוהבת לאכול – וככה הוא נראה. יום אחד, אם תרצי לרזות, את תוכלי לעשות את זה, כי את רוצה. אנחנו יכולות ללכת יחד להתייעץ עם אנשי מקצוע, ולהבין איתם איך לעשות את זה בצורה הכי בריאה עבורך. כמובן, זה רק אם את רוצה – זו ממש לא חובה. כי מבחינתי את נהדרת גם ככה’.
התרעות פיקוד העורף