המאזינה שאלה - האם שמן קוקוס טוב לנסיגת חניכיים? האם יש לו יתרונות בריאותיים מעבר למטבח? ומה הסיפור עם הבליעה והקלוריות? הנה כל התשובות – כולל המלצה שיכולה לעזור גם לדיאטה.
החומצה המרכזית בשמן קוקוס נקראת חומצה לאורית (Lauric acid), והיא ידועה גם בתכונותיה האנטי בקטריאליות שלה, כלומר: היא יכולה לפגוע בחיידקים מסוימים (כולל בפה), ולכן השימוש בה בצחצוח או בשטיפה בפה (כמו בשיטת oil pulling) יכול לעזור להפחתת חיידקים, לשיפור ריח הפה ולבריאות החניכיים.
בנוסף, בזכות ההרכב הייחודי הזה, שמן קוקוס יציב מאוד בחום, כלומר, הוא לא נשרף או מתחמצן בקלות כמו שמנים צמחיים עדינים, ולכן אפשר גם לבשל איתו (במינון מתון) מבלי שייפרק וייצור חומרים מזיקים.
מחקר מ־2015 הראה ירידה מובהקת בדלקת חניכיים אחרי שבועיים של שימוש יומיומי בשמן קוקוס. מחקר אחר הראה הפחתה ברמות חיידק ה־Streptococcus mutans (הקשור לעששת) לאחר שימוש של 10 ימים בלבד.
הבסיס לבריאות הפה והחניכיים יישאר תמיד: צחצוח יסודי, ניקוי בין השיניים, מעקב אצל רופא שיניים – ורק אחר כך אפשר לשקול גם תוספות טבעיות. מזיק, זה בטוח לא, אם זה עוזר. זה גם מוטל בספק.
אבל לשאלתה של המאזינה, בהקשר של שמן קוקוס לשטיפה וגרגור (oil pulling), חשוב להרגיע: במהלך הגרגור לא סופגים את השמן, ואם יורקים אותו בסיום – הוא כלל לאמ תעכל, ולכן לא תורם קלוריות לגוף. השמן רק בא במגע עם הרקמות בפה, מסייע בהפחתת חיידקים, ומשם נזרק לפח.
גם אם נבלעת בטעות כמות קטנה מאוד, מדובר לרוב על פחות מ-5 קלוריות – כלומר פחות מחתיכת מלפפון, לא משהו שישפיע על הדיאטה או על המשקל. לסיכום – אין שום סיבה לחשוש מהשמן הזה בהקשר קלורי, כל עוד לא שותים אותו בכוסות.
לכן, שמן כזה נחשב איכותי יותר, טבעי יותר – ומתאים גם לשימושים קוסמטיים (למשל לשיער או לעור), וגם לטיפולים טבעיים כמו גרגור לשיפור בריאות החניכיים.
התוצאה: שמן ניטרלי יותר בטעמו, אך דל יותר בנוגדי חמצון ובחומרים הפעילים. הוא אומנם טוב לבישול ועמיד מאוד בחום, אך פחות מועדף למטרות טיפוליות או בריאותיות.
התרעות פיקוד העורף