המאזינה שאלה האם מסוכן לאכול כל יום קישואים, מאחר ששמעה שהם עשירים באשלגן. אז זו ההזדמנות להרחיב על אשלגן – למה הוא חשוב לגוף, ומי צריך להיזהר מעודף.
כשחושבים על מינרלים חשובים לבריאות, סידן וברזל עולים מיד לראש. אבל אחד היסודות המרכזיים לתפקוד תקין של הגוף – שלרוב לא מקבל את הבמה הראויה – הוא דווקא אשלגן.
מדובר במינרל חיוני, שבלעדיו מערכת העצבים, הלב והשרירים פשוט לא יעבדו כראוי. אז למה הוא כל כך חשוב, כמה צריך ממנו, ולמי דווקא עלול להזיק עודף?
מחסור באשלגן עלול לגרום לעייפות, חולשת שרירים, קצב לב לא סדיר, עצירות ואף עלול להוביל לסיבוכים חמורים במצבים מסוימים.
למרות שאשלגן נמצא במזונות רבים, סקרים תזונתיים מראים שיש אנשים שלא מגיעים לכמות המומלצת – בעיקר בגלל צריכת ירקות ופירות נמוכה.
שימו לב – גם מיצי פירות טבעיים עשירים באשלגן, אך הם כוללים סוכר בכמות גבוהה וללא הסיבים שבפרי, ולכן עדיף לצרוך את האשלגן ממזונות שלמים.
לכן, למי שנמצא באחת מהקבוצות האלו – חשוב להתייעץ עם הרופא או הדיאטניתלפני שמעלים את כמות הפירות, המיצים או הקטניות בתפריט.
אנשים עם כליות בריאות שמקבלים אשלגן מהמזון (ולא מתוספים או ממיציםמרוכזים) לא נמצאים בסיכון.
הגוף יודע לאזן את רמות האשלגן באופן טבעי.
האם שיטות הבישול משפיעות על כמות האשלגן?
בהחלט. אשלגן הוא מינרל מסיס במים, ולכן שיטות בישול כמו הרתחה או השרייהארוכה מפחיתות את כמותו במזון:
לכן, מי שזקוק להפחתת אשלגן – רצוי שיבשל את הירקות במים ויזרוק את מי הבישול. לעומת זאת, מי שצריך להעשיר את התפריט באשלגן – מוטב שיאפה, יאדה או ישתמש במרק.
לסיכום, אשלגן נמצא לא רק בקישואים אלא בכל הירקות והפירות בכמות גדולה. הוא מינרל חשוב שמשפיע על הלב, השרירים, מערכת העצבים ולחץ הדם. לרוב כדאי לשלב ירקות, פירות וקטניות על בסיס יומיומי כדי להגיע לצריכה מספקת. רק במצבים רפואיים מסוימים יש צורך להיזהר מעודף – ובמצבים כאלו, חשוב להתאים את התפריט אישית, בליווי מקצועי.