"השינה היא הפרידה הכי קשה לילד. הוא נאלץ להתמודד עם מעבר בין אור לחושך, בין עיסוק לפסיביות, ולקבל את העובדה שהוא נמצא בחדר, בעוד שאר בני הבית נמצאים בפעילות. כל עוד תמשיכי להיות האחראית על הירדמותו, הילד לא יצליח ללמוד להירדם לבד. כשילד לומד להירדם בכוחות עצמו זה מפתח לו את העצמאות. חשוב לי להדגיש שאני חלילה לא מזלזלת בקושי שלו בהירדמות, אבל אם תמשיכי לספק עבורו מענה בלילה, ולבוא בכל פעם שהוא מבקש, אין שום סיכוי שהוא יצליח להירדם בעצמו. עלייך להבהיר לו שאת לא מספקת לו יותר שירותי הרדמה.
"תקבעי עובדה, שאת מגיעה רק פעם אחת בלילה, ולא יותר. זה לא אומר שהוא יפסיק לקרוא לך, וזה רק אומר שאת תהיי חייבת לעמוד מאחורי המילה שלך ולא לבוא יותר מפעם אחת. תפעילי לו מוזיקה המתאימה לשינה, תאורה מתאימה כמו שהוא מבקש, תקריאי לו סיפור, ותגידי שאת לא באה יותר מפעם אחת במהלך הלילה. אם הילד מפסיק לקרוא לך במהלך הלילה, אבל עדיין לא מצליח להירדם, כדאי מאוד שתפני לרופא שיבדוק את הנושא, ואולי ישלח את הילד למעבדת שינה".
"הורים יקרים, החופש הגדול מצריך מכם המון דברים: גמישות לצד עיקשות, יתר תשומת לב לצד שחרור של הילדים. החופש הגדול מרחיב הרבה הגבלות במהלך היום יום מול הילדים. למשל, זה כבר לא שעתיים שימוש בטלפון, אלא ארבע שעות. זה לא 50 שקלים דמי כיס, אלא 150 שקלים. בתוך ימי החופש הגדול יש חופשות משפחתיות, וגם אם לא זוכרים אותן, הן הופכות למשהו שנצרב בתודעה ומתווסף לביחד המשפחתי.
"מצד שני, זה לגמרי יכול להיות זרז למריבות וכעסים. אל תצפו שברגעים אלו הילדים, שבדרך כלל רבים, יריבו פחות. הם יריבו יותר. אל תחשבו שהילד שלא עומד בגבולות ביום יום יגלה התחשבות בימי החופש כי נסעתם לטיול ואתם בחוויה נהדרת - גם זה לא יקרה. הוא לא יעשה מה שביקשתם, אז כדאי שתהיו מפוכחים וריאליים. הילדים יהיו הם, ואפילו יותר. דעו את זה והיערכו לזה כמו שצריך. צפו את הסכנות ואת עוגמת הנפש. יציאה משגרה היא תמיד בעייתית".
"בראש ובראשונה אציין שוב שילדים לומדים מחוויות, ולא מדיבורים. אתם יכולים לבקש מהילד עשרות פעמים לעשות משהו, אבל זה לא יקרה - כי הוא זקוק למוטיבציה פנימית אמיתית ולא למוטיבציה חיצונית. למזלנו, החיים מייצרים לילדים מוטיבציות פנימיות כל הזמן. הילדים בודקים בינם לבין עצמם אם מגיבים אליהם, נותנים להם, מתייחסים אליהם וכך הלאה.
"חשוב שתביני שכשהילד מחבק את אחותו הקטנה ואת מעירה לו, את בעצם מייצרת אצלו רווח פסיכולוגי וגורמת לו להמשיך להתנהג כך. הוא יכול להמשיך בדבר הזה שוב ושוב, לא משנה כמה תעירי לו. מבחינתו, זה דבר חיובי. למשל, אם הוא רואה שסירקת את אחותו הקטנה אחרי המקלחת, הוא פתאום ירגיש יותר מכווץ, ויבקש את תשומת הלב הזו - הוא ירוץ ויחבק אותה חזק כדי שתדברי איתו, ותעירי לו. אם תסתכלי על זה לעומק תביני שהוא רוצה לקבל תשומת לב על ידי פעולה שאת לא רוצה לשמר.
"אני מציעה שתגידי לו שאת לא מעירה לו יותר אם הוא מחבק את אחותו, ותהיי מוכנה לכך שכמה דקות אחר כך הוא יעשה את זה שוב. תבהירי לו שאתם לא מדברים על זה יותר, ושבפעם הבאה שהוא יחבק את אחותו חזק מדי, את תעברי לחדר אחר עם הילדה. וזה בדיוק מה שתעשי בלי ליצור איתו קשר עין".
התרעות פיקוד העורף