ספטמבר בפתח והחופש הארוך כמעט מאחורינו, ההכנות לשנה החדשה בעיצומן וההורים כולם כבר ברשימות המתנה למרכזי החוגים והספורט לקראת העונה החדשה. כבר כתבתי לכם כאן בעבר על ילדים וחוגים, הפעם אשים לכם את הדגש על גילאי 7-12 בהם התחביב/חוג פנאי של אחה"צ כבר עולה שלב ומתחיל להיות יותר רציני.
אם הגעתם לשלב הזה עם אחד הילדים שלכם והוא הצליח להתמיד ולהראות רצינות לאורך זמן בתחום מסוים, כנראה שהשנה הוא ירצה ללכת צעד נוסף קדימה ואולי להתחיל להפוך את אותו תחביב לעיסוק מושקע יותר מבחינת יכולוח ומבחינת הזמן הפנוי שלו. זה השלב בו מתחילים מיונים לנבחרות, ליגה, קבוצות לפי רמות ואולי גם תחרויות ספורט (אישי או קבוצתי).
אז מה חשוב לדעת לכל מי שהילד שלו מראה יכולות ורצון לעסוק באופן מקצועי יותר בתחום ספורטיבי ומה החלק שלנו ההורים בכך:
הטיפ הזה הוא להורים שהילדים שלהם כבר לגמרי בתוך עולם התחרויות ומבינים היטב את כובד המשקל. כן גם לכם יש חלק ניכר במאמץ- להסיע ולהחזיר 4-6 ימים בשבוע מאימונים, לשלם על ציוד מקצועי יקר, לטוס לחו"ל לתחרויות בינ"ל ואפילו לתכנן את החופשות המשפחתיות לפי הלו"ז של הילד הספורטאי שלכם. התמיכה שלכם ומתן המשאבים ההכרחיים האלו קריטיים להצלחה של הילד, הוא זקוק למעטפת הזו לא רק של הצוות המאמן אלא גם לתמיכה הלוגיסטית ולשיתוף הפעולה הנדרש אפילו שזה דורש מכם לא מעט. אני באופו אישי קוראת לעצמי כאמא לילדה ספורטאית "תומכת לחימה" ממש כמו התפקיד בצבא שהוא אקוטי עבור מי שלוחם בשטח ובלעדיהם זה לא היה מתאפשר. תוודאו שאתם מבינים את המשמעות ויכולים לעמוד בה כי אחרת זו תהיה עוגמת נפש לכל הצדדים.
שתהיה שנת פעילות ספורטיבית, קלילה מהנה ומוצלחת לכל ילדי ישראל.