בסוף השבוע האחרון נסעתי לצפון. כמו רבים אחרים חיפשתי קצת אוויר, ירוק, שקט ובריחה מהחום הלוהט של אוגוסט. הכבישים היו עמוסים, הצימרים והמלונות מלאים, אבל מה שפגשתי בשטח שבר את הלב: לא מעט אתרים ואטרקציות תיירותיים ריקים, מוזנחים, כמעט שוממים. דווקא בשיא העונה, כשהצפון אמור להיות מלא בשאון מבקרים, קיבלתי תמונה של אזור שעדיין לא הצליח להתאושש מהמלחמה הארוכה. בין היתר עברתי באגם מונפורט, אתר שפעם היה פנינה ומוקד משיכה, והיום ניצב שקט, דליל, רחוק מהחיוניות שזכורה לי.
התחושה הזו לא עוזבת אותי. בצפון לא מספיק לבנות מחדש את הבתים שנפגעו, חייבים גם להחיות מחדש את הכלכלה המקומית, והחולייה הקריטית ביותר בשרשרת היא התיירות. היא זו שמביאה את ההמונים, את ההכנסות, את מקומות העבודה ואת תחושת החיים. מי שמכיר את הצפון יודע: יש כאן ארץ נהדרת עם אתרים עוצרי נשימה, טבע שאין שני לו, נחלים, הרים, חורשות ירוקות ומורשת שיכולה לגעת בכל ישראלי ובכל אורח מחו"ל. אבל כדי שהפוטנציאל הזה יתממש, דרושה השקעה רחבת היקף – לא בתוכניות קטנות או חצאי פתרונות, אלא בתקציבי עתק שיחזירו את הצפון למסלול של צמיחה ושגשוג.
רק לאחרונה סיימתי תפקיד יו"ר נוסף, באתר הנקרות בראש הנקרה, אתר טבע ייחודי, ומיוחד ברמה בינלאומית, מוכר היטב ועוגן תיירותי בגליל המערבי., אני יודעת מקרוב עד כמה הציבור צמא לחזור ולטייל בצפון. ראיתי במו עיניי איך השקעה בתשתיות, חוויית ביקור חדשנית ושיפור מתמיד של השירות מביאים תוצאות. כשהציבור מקבל מוצר איכותי, הוא מגיע. וכשהוא מגיע התושבים נהנים מפרנסה, הישובים מתחדשים, והחיים חוזרים למסלולם.
זו לא מתנה לתושבי הצפון, זה אינטרס לאומי מהותי: להחזיר לחיים אזור שלם, לספק לו אופק ולחזק את החוסן של מדינת ישראל כולה. מי שיגיע לראש הנקרה יראה איך השקעות שנעשו בשנים האחרונות ושירות מיטבי, הפכו את האתר לאבן שואבת למאות אלפי מבקרים בשנה - מודל שניתן לשכפל גם לאתרים אחרים.
במקביל, אני מסתכלת על התמונה הרחבה יותר. העולם משתנה, והחדשות על תקריות אנטישמיות הולכות ומתרבות. לא מדובר רק על ישראלים שנפגעים בחו"ל, אלא על יהודים רבים במדינות שבעבר נחשבו ידידותיות ובטוחות. התחושה של רבים מהם היא של ניכור ובדידות. כאן טמונה הזדמנות אסטרטגית: להפוך את התיירות לכלי של חיבור. ישראל יכולה לקרוא ליהודי התפוצות – בואו לבקר, בואו להתחבר, בואו לחזק אותנו ואנחנו נחזק אתכם. תיירות כזו איננה רק כלכלה, היא גשר של זהות, של אחדות ושל ציונות מעשית.
תארו לכם קמפיין רחב היקף שמדבר לכל יהודי בעולם: ישראל פתוחה, ישראל יפה, ישראל מחכה לכם. קמפיין שמציג את חופי הכנרת, את שמורות הטבע בגליל, את המסלולים ברמת הגולן ואתרי המורשת במרכזי ההתיישבות. הרווח יהיה כפול– גם להחזיר את התיירות העולמית לישראל וגם לחזק את הזהות היהודית המשותפת שלנו. במציאות שבה הקיטוב הפנימי בישראל מאיים על הלכידות, תיירות יהודית-ציונית יכולה להיות גורם מאחד ומרפא.
אם נדע לשלב השקעה מאסיבית בתשתיות ובכוח האדם בתיירות בצפון, עם קמפיין עולמי שמזמין את יהודי העולם להגיע לכאן, נוכל לייצר כאן פריחה כפולה: גם כלכלית וגם ערכית. התיירות תחזיר את החיים לשגרה, ותעניק לכולנו – תושבי הצפון, תושבי הארץ כולה והקהילות היהודיות בעולם – תחושת תקווה והתחדשות. זה הרגע לאזור אומץ, לשים את התיירות על סדר היום הלאומי, ולהפוך אותה ממגזר שנשאר מאחור למנוע צמיחה מרכזי של ישראל בעשור הקרוב. לא מדובר בחלום רחוק, אלא בצורך בוער ובר ־ביצוע. אם נרים אותו ביחד, נבטיח לצפון ולעולם היהודי כולו עתיד חיוני יותר, מחובר יותר ומשגשג יותר.
התרעות פיקוד העורף