“איך גורמים לילדים לדבר ולהיפתח? חשוב לזכור שמדובר בילד בן 15, שאנחנו לא באמת יודעים איך הוא גדל והתפתח. לפי מה שאתה מתאר, יש סיכוי מאוד גדול שהוא צבר ניסיון חיים שפגע בתחושת הערך שלו. תחשוב על זה רגע: מדובר בילד חכם מאוד כנראה, שלא מצליח להבין כל מיני דברים בבית הספר, לא מסוגל לקרוא, לא מסוגל לכתוב. אולי הוא שמע מכל מיני אנשים כינויים כמו ‘טיפש’, ‘עצלן’, ‘לא מבין כלום’, ואנחנו צריכים להביא בחשבון את הדברים האלה כי הם פוגעים מאוד בביטחון העצמי ובתחושת הערך. אגב, מאוד יכול להיות שזה הטמפרמנט של הילד – הוא מאוד נינוח, מופנם. מעבר לזה, יכול להיות שגם ההורים שלו לא דברנים כל כך גדולים. הדרך הכי טובה ללמד ילד כזה לדבר היא להכניס את אלמנט השיתוף לשיח בינינו. זאת אומרת, לא לדבר איתו במשפטים שנגמרים בסימני שאלה, אלא לקחת אותו לעולמך. נניח, אתה רואה אותו בבוקר, ואומר לו ‘רכבתי הבוקר על האופניים ובדרך אנשים לא עצרו וזה היה ממש מפחיד’. מה היה פה? סיפרתי לו סיפור קטן ובכמה שניות לקחתי אותו לעולמי.
“עוד אפשרות היא שבשיעור היסטוריה, לדוגמה, אתה תספר לו שאתה לא זוכר איך למדת היסטוריה כשהיית תלמיד בתיכון. תגיד לו משפט בסגנון ‘אני רוצה להגיד לך תודה כי זה נורא מעניין אותי לחזור לחומר הזה’. הבנת מה עשיתי פה? אתה לא מצפה לתשובה, אתה לא שואל שאלות, אתה פשוט בשיתוף. לוקח אותו לעולמך באמצעות חוויה – משהו שראיתי, משהו שקרה לי. משם אתה עולה רמה ומשתף אותו במחשבות שלך. ואז אתה מגיע לרמה העמוקה יותר, וזה לוקח זמן, והולך איתו דווקא לרמה הרגשית. למשל, ‘שמע, הגעתי לפה, ואני נסער. היו פקקים נוראיים ואנשים לקחו את הילדים שלהם לבית הספר בלחץ. האמת? הלב שלי באותו הרגע... אני נסער. אני מודה’, וזה הכל. אל תצפה שתוך שבוע הוא יקשקש איתך, זה ייקח זמן. זה לא הוקוס פוקוס. כל יום שיתוף אחד, ולאט־לאט מערכת היחסים ביניכם תיבנה. אם אכן הוא ייפתח, זה ייקח זמן. מדובר בילד בן 15 ולרכוש את אמונך זו מתנה גדולה מאוד עבורו”.
“כהתחלה, אני מבקשת שהאב החורג יפסיק להעיר לה. הוא הרי יודע שהיא לא שולטת בזה. זה כאילו הוא יגיד לה ‘אם את לפעמים מתעוררת מסיוטים, תפסיקי לחלום חלומות’. מה חושבים אנשים שמעירים לילדים על מה שקורה להם בלילה, איזה דבר זה? כ־10% מהילדים סובלים מהרטבת לילה במיטה, זו תופעה ידועה ומוכרת, אבל לא מספיק מדוברת. בגלל שזה לא נעים להורים ולילדים כאחד, הנושא לא נשמע מספיק. הרי בכל בניין רב־קומות יש לפחות שני ילדים כאלה. זה לא עונש, קללה ולא צרה צרורה. זה כמעט בנורמה, וזה קורה מהרבה מאוד סיבות. בדרך כלל, ילדים שעדיין מרטיבים במיטה ישנים כל כך חזק עד שהם לא מרגישים את הצורך להתרוקן. הרפלקס שאומר להם מתי לגשת לשירותים רדום אצלם, השלפוחית מלאה, ויש כאלה שפשוט לא מרגישים. חשוב לציין שהרטבת לילה בגיל מאוחר יותר היא תופעה גנטית, וייתכן שמישהו מהמשפחה שלך או מהמשפחה של אביה היה מרטיב במיטה עד גיל מאוחר. לדעתי, כדאי שתשאלו אותה אם היא רוצה לקבל עזרה רפואית. אם היא תגיד כן, פנו לקבלת סיוע אצל ד”ר קושניר, שנחשב מומחה בתחום הרטבות הלילה”.
התרעות פיקוד העורף