בעידן שבו מוצרי חלבון תפסו מדפים שלמים בסופר – משוקולדים ועד פיצות – נדמה שככל שיש יותר חלבון, כך טוב יותר. אבל האם ייתכן שאנחנו צורכים יותר מדי חלבון? ומה קורה כשעוברים את הכמות הדרושה?
עודף חלבון יוצר עומס על הכליות, כי הפירוק שלו מייצר פסולת חנקנית (כמו אוריאה) שהכליות צריכות לסלק. במקרים של מחלות כליה, זה עלול להחמיר את מצב הכליה.
גם בקרב אנשים עם נטייה לסוכרת או במצבים של טרום־סוכרת, תזונה עשירה מדי בחלבון ובמיוחד מהחי, עשויה להחמיר פרופיל סוכר או שומנים בדם.
מחקר שפורסם Clinical Nutrition עקב אחרי מעל 6,000 משתתפים בגילאי 60 ומעלה במשך 10 שנים, ומצא כי בקרב מבוגרים עם ירידה קלה בתפקוד הכלייתי, תזונה עתירת חלבון (מעל 1.6 גרם לק"ג ליום) הייתה קשורה לירידה מואצת בתפקוד הכליות, במיוחד כשמקור החלבון היה מהחי. החוקרים הדגישו את החשיבות של התאמה אישית לצריכת חלבון בגיל המבוגר.
במחקר שפורסם Journal of the International Society of Sports Nutrition, גברים בריאים שהתאמנו באופן קבוע וצרכו תפריט עתיר חלבון, עד 3.3 גרם חלבון לק"ג משקלגוף ביום – במשך 16 שבועות, לא הראו כל פגיעה בתפקוד הכלייתי, ברמות הסוכר או בשומנים בדם.
החוקרים סיכמו שאצל אנשים פעילים ובריאים, תפריט עשיר בחלבון בטווח הזה אינו מזיק, כל עוד מקפידים על תזונה מאוזנת, שתייה מספקת ומעקב אחר מדדים בריאותיים.
כלומר, לרוב האנשים, גם אלו שאינם מתאמנים, עדיף תפריט עם קצת יותר חלבון מהכמות המומלצת, מאשר פחות מדי, שכן חוסר חלבון בתפריט נפוץ יותר וגורם לבעיות של פירוק שריר, עייפות, וחילוף חומרים איטי.
התרעות פיקוד העורף