יין אדום: מיתוס בריאות שהתערער?
אז נכון, בשנים האחרונות הוצג היין האדום כמעט כתרופת פלא: "כוס אחת ביום – לבריאות הלב". אבל מה אומרים המחקרים, ומהן ההמלצות העדכניות?
ב־American Journal of Clinical Nutrition דווח כי שתייה מתונה של יין אדום עשויה להעלות את רמות ה־HDL (“הכולסטרול הטוב”) ולשפר זרימת דם.
גם מחקרים במעבדה הראו שרזברטרול יכול לעכב התרבות של תאים סרטניים ולפעול כנוגד דלקת חזק, ובאוניברסיטת קולומביה נמצא קשר בין שתייה מתונה שליין אדום לבין זרימת דם טובה יותר למוח.
לטענת החוקרים, ייתכן שהיתרונות שיוחסו בעבר ליין אדום נבעו בכלל מהתזונה הים־תיכונית שסביבו – עתירת ירקות, דגים, שמן זית ופעילות גופנית – ולא מהיין עצמו.
את אותם רכיבים בדיוק אפשר לקבל, ובכמות גדולה אף יותר, ישירות מהמזון הצמחי, בלי טיפה אחת של אלכוהול. ענבים טריים, ובעיקר הענבים הכהים עם הקליפה, עשירים ברסברטרול ובאנתוציאנינים , אותם פיגמנטים שנותנים להם את צבעם הסגול העמוק.גם אוכמניות, אוכמניות בר, חמוציות ורימונים מכילים ריכוזים גבוהים שלפוליפנולים בעלי פעילות נוגדת דלקת ונוגדת חמצון.
מחקר שפורסם ב־Nutrients הראה שצריכת פירות יער באופן קבוע שיפרה את גמישות כלי הדם ואת תפקוד האנדותל כמעט באותה מידה כמו שתייה מתונה שליין אדום – אך ללא ההשפעות השליליות של אלכוהול.
גם אגוזים, שקדים ובוטנים מהווים מקור מצוין לפוליפנולים ולרסברטרול, יחד עם חומצות שומן חד־בלתי־רוויות שמועילות לבריאות הלב. השילוב בין רכיבי הצומח לשומנים הבריאים מסייע בספיגתם ובשמירה על רמות נוגדי החמצון בדם לאורך זמן.
למעשה, בתזונה ים־תיכונית קלאסית, עיקר נוגדי החמצון מגיעים ממקורות טבעיים כמו פירות, ירקות, שמן זית, קטניות ודגנים מלאים – ולא מיין.
לכן, אם המטרה היא ליהנות מההשפעות המגנות של רסברטרול ופוליפנולים, הדרך הנכונה והבטוחה לעשות זאת היא באמצעות תזונה מגוונת וצבעונית, עשירה בצמחים טריים ולא במשקאות אלכוהוליים.
ומי שכן נהנים מדי פעם מכוס יין – רצוי לשמור על מתינות ולהעדיף תזונה ים־תיכונית מאוזנת כדרך העיקרית להגנה על הלב. אם אוהבים את הטעם – אפשר לשתות מדי פעם, בכמות קטנה, כחלק מארוחה טובה. אבל למי שלא אוהבים אלכוהול – אין שום סיבה רפואית להתחיל לשתות יין.
התרעות פיקוד העורף