מה קובע החוק בעניין פטור מלא או חלקי מתשלום ארנונה?
החוק בישראל מאפשר פטור חלקי או מלא בארנונה, אולם אין בו הסדרה מספקת למקרים של נזקי מלחמה. במצב הנוכחי, הדבר יוצר חוסר ודאות ופוטנציאל לפגיעה בזכויות בסיסיות של האזרחים.
נכון להיום, קיים פטור לנכס שאינו ראוי לשימוש בהתאם לסעיף 330 לפקודת העיריות, כאשר בעל הנכס מוכיח שהדירה (או המשרד וכו') אינה ראויה למגורים או לשימוש מסחרי, עקב ליקויים חמורים או נזק פיזי שנגרמו. במקרה כזה, הפטור המלא מוגבל לתקופה של שלוש שנים, כאשר לאחר תקופה זו יהיה הנכס מחויב למשך חמש שנים נוספות, בהתאם לתעריף המינימלי בתקנות לאותו סוג נכס ולפי השימוש האחרון שנעשה בו. לאחר תקופה זו יהיה פטור באופן מלא. יש לציין, כי ככל שהנכס יושמש במהלך תקופות אלו, הוא יאבד את זכאותו לפטור.
כמו כן, קיים פטור לנכס ריק, כאשר בעל הנכס מוכיח כי הוא ריק מחפצים ולא נעשה בו שימוש. במצב כזה, הפטור, לרוב, מוגבל לתקופה של שישה חודשים ולא כל הרשויות מאמצות אותו, אלא זה נתון לשיקול כל רשות.
ומה קורה בזמן מלחמה?
"לכן, בכדי שלא יהיה עיוות, רצוי שהמחוקק יפעל לקבוע הסדר נפרד וברור עבור נכסים שנפגעו במלחמה. הסדרה זו תבטיח שהזכאות לפטור עקב נזקי המלחמה תהיה ללא תנאים (הגדרה רחבה של הנזקים אשר תכלול כל נזק שהוא לנכס אשר מנע יכולת מימוש והנאה סבירה) וכן לא תיפגע זכאותו של הנכס ליהנות ולעשות שימוש בפטור נכס ריק ונכס לא ראוי לשימוש בעתיד עקב ניצולו כעת שלא באשמת בעל הנכס, ותמנע סבל נוסף מאזרחים שנפגעו ישירות מהמלחמה. מעבר לצורך המשפטי, מדובר באחריות מוסרית של המדינה כלפי אזרחיה בשעת חירום. בגלל שהפטורים הקיימים לשגרה מוגבלים בזמן, הרי שנכסים שנפגעו ממלחמה לא יכול שינוצל עליהם פטור שמיועד לשגרה".
אני בעל עסק ולאור מצב החירום אין תנועות לקוחות בכלל. מה הדין?
"לאור הכרזת מצב החירום ואיסור ההתקהלות הציבורית, נוצרה פגיעה קשה לבעלי נכסים, במיוחד בעסקים שהושבתו או הוגבלו משמעותית בפעילותם. בעלי נכסים מסחריים נאלצו לשלם ארנונה גם בתקופות בהן לא יכלו להפעיל את עסקיהם או להשכיר אותם לאחרים, תוך אובדן הכנסה מוחלט. הפגיעה הזו מעלה שאלות משפטיות וציבוריות בנוגע לחובת הרשויות המקומיות להעניק פטור או הפחתה מארנונה בתקופות חירום. בעקבות מלחמת חרבות ברזל ניתן פטור מארנונה לתושבים שפונו מבתיהם באזורים שהוכרזו על ידי המדינה כאזורי פינוי בתקנות שפורסמו, כגון: אזור עוטף עזה וישובים הסמוכים לקו הגבול בלבנון ,שהוכרזו כאזורי עימות. גם בתקופת הקורונה ניתנו הנחות בארנונה לתקופה מוגבלת לבעלי עסקים אשר נפגעו משמעותית. יש מקום לבחון מנגנוני פיצוי צודקים, תוך התחשבות בעקרון ההגינות המנהלית, כדי לאזן בין צורכי הרשות המקומית לבין הזכות הקניינית של בעלי הנכסים. בעלי העסקים כבר סוחבים על גבם שנים של מלחמה והגזירות לא הפסיקו ליפול עליהם בתקופה הזו: ענייני רישוי עסקים, רווחים כלואים, ייקור המע"מ, אישורי ארנונה חריגים שאושרו בלי בקרה ועוד. דומה שכמות הגזרות היא אינסופית דווקא בעת מלחמה".
אז מה העצות המעשיות שניתן לתת כעת עד שהמחוקק יתערב - למי שדירתו לא בשימוש קבוע או זמני בשל מתקפת הטילים ולבעל עסק שהמקום שלו נוטרל משימוש או שבשל המצב אין לקוחות ?
"אנו מטפלים בלא מעט מקרים בהם נכסים נפגעו. מניסיוננו ללא התערבות ישירה של המחוקק, הרשויות המקומיות יעשו ככל שביכולתן שלא לתת פטור לדיירים שביתם נפגע או לעסקים שנפגעו מהמלחמה, ועד ליום זה אנו מנהלים הליכים משפטיים הנוגעים לפינוי דיירים ופגיעה בעסקים עקב מלחמת חרבות ברזל".
התרעות פיקוד העורף