בעוד המתח הפוליטי והחברתי ממשיך להעסיק את הכותרות, מתחת לפני השטח נרקמת יוזמה שמבקשת להחליף את הקיטוב בשפה חדשה של שותפות. לקראת יום ירושלים תשפ"ו, התכנסו בשבוע שעבר כ-150 מובילי תנועות וקהילות משימתיות מכל קצוות הקשת הישראלית לאירוע "צופה פני עתיד" בגבעת התחמושת.
האירוע, שנערך תחת חסות מקו"ם (מועצת הקבוצות והקהילות המשימתיות בישראל), לא היה עוד טקס זיכרון או חגיגה שגרתית. מדובר במפגש ראשון מסוגו שביקש לצקת תוכן חדש ליום ירושלים – כזה שלא עוסק רק בשחרור העיר בעבר, אלא באחריות על עיצוב דמותה ודמות המדינה לקראת שנת ה-100 לישראל.
חזון ירושלים 2048: בין אמנות למציאות
במרכז האתר ההיסטורי, המשקיף על קו התפר הירושלמי, הוצבו שישה מיצגים אמנותיים וחווייתיים. המשתתפים – דתיים וחילוניים, תושבי פריפריה ומרכז, עולים ותיקים ובני העדה האתיופית – התבקשו לענות על שאלה אחת מרכזית: כיצד תיראה ירושלים בשנת 2048?
שיאו של היום נרשם במעגלי שיח אינטנסיביים. דווקא בשנת בחירות, ולאחר תקופה רוויית אתגרים ביטחוניים מאז מלחמת "חרבות ברזל", ביקשו היוזמים לייצר "ברית ייעוד". המטרה היא לגבש שפה ערכית משותפת שתאפשר למדינת ישראל להישאר יהודית ודמוקרטית, תוך מתן מקום אמיתי לכל "השבטים" המרכיבים אותה.
מי הם האנשים שמאחורי היוזמה?
מקו"ם מאגדת כיום כ-300 קהילות משימתיות ובהן למעלה מ-18,000 חברים. מדובר בכוח חברתי משמעותי הפועל בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית של ישראל. הייחודיות של הארגון טמונה ביכולת להושיב סביב שולחן אחד בוגרי תנועות נוער סוציאליסטיות לצד אנשי גרעינים תורניים, וקהילות דרוזיות לצד חוזרים בתשובה.
בשנים האחרונות הוכיחו הקהילות הללו חוסן יוצא דופן, החל מהתגייסות אזרחית במשבר הקורונה ועד למענה הקהילתי המהיר במהלך המלחמה. כעת, נראה שהן מכוונות גבוה יותר: לא רק כיבוי שריפות חברתיות, אלא בניית התשתית לישראל של הדור הבא. המסר שיוצא מגבעת התחמושת ברור: המחלוקות לא ייעלמו, אך היכולת לפעול יחד סביב חזון משותף היא המפתח להישרדותה ושגשוגה של החברה הישראלית בדרך לשנת ה-100.
התרעות פיקוד העורף