“ראשית, אני חייבת לציין שמאוד יפה בעיניי שיש בך הבנה וקבלה כלפיו. ב’בראייה אחרת’ משתמשים לא פעם בצמד המילים ‘הוא כזה’, ואפשר בהחלט לראות שאת אדם מבין אם למרות הכל הסכמת להביא איתו ילדה משותפת. בהמשך לבחירות שעשית, אפשר בהחלט לשים לב שאת אדם חופשי בעצמך. הרי אם היית אישה שזקוקה למערכת יחסים צמודה וקרובה, לא בטוח שהיית מסכימה להיכנס לסיפור כזה.
אני רוצה שתדעי שגם משפחה זו פיקציה. לפי הכתבים של ‘בראייה אחרת’, יש גם משפחה שהיא ‘משפחה מתקנת’. גם למשה רבנו הייתה ‘משפחה מתקנת’. הרי אמא שלו לא יכלה לגדל אותו, ולכן מי שגידלה אותו הייתה בת פרעה. בזכות כך היא ייעדה אותו לתפקיד הבא. מאז שהיית ילדה קטנה לא הצלחת לצלם פילם של משפחה, ומשפחה היא לאו דווקא קשר ביולוגי. יש הרבה סוגי משפחות בימינו. הורים שחיים כשותפים לדירה זו לא משפחה, ולמען התפתחותה של הבת שלך חשוב שתמצאי דרך ליצור עבורה תחושת משפחתיות וקהילתיות שתסייע לה להתקדם”.
את, כעובדת, לא מייצרת יחסי אמון גבוהים מול המנהל הישיר שלך. לא גילית את הטכניקה הנכונה שתמנע ממך להיפגע מהסיטואציה, ופה את צריכה לעשות עבודה. כשאנשים נמצאים במצב של ‘הוא אמר לי’ או ‘היא אמרה לו’ זה יוצר מציאות על מציאות: לקולגה שלך לעבודה יש מציאות דורית אחת והיא באה איתה, לך ולמנהל שלך יש מציאות דורית אחרת, וזה רק יוצר בלגן.
כדי לראות את התמונה המלאה צריך לחפש את המקור. במהלך החיים שלי למדתי שכל דבר שלא מדברים איתי עליו ישירות - אין לי סיבה להגיב אליו. לצורך העניין, אם מישהו היה בא ואומר לי שמישהו אחר רוצה לדבר איתי על מישהו, הייתי אומרת לו שהמישהו הזה יבוא לדבר איתי בעצמו. האנושות כבר נרקבת בתוך עצמה מרוב שהיא התעסקה ב’אני אמרתי לו והוא אמר לי’.
בשנים האחרונות אפשר לראות באופן ברור כי האנושות יוצרת פערים, השיח השתנה וחייבים לנסות לשמור על ניקיון של שיחה. שמת לב כמה ילדים כיום נמצאים על הספקטרום האוטיסטי? המספרים עולים בצורה מאוד גבוהה בכל שנה ושנה. אני מעריכה שבכל שש משפחות תמצאי כיום לפחות ילד אחד שסובל מאוטיזם או מאספרגר. הוא בחר להגיע למשפחה כדי ללמד את חבריה לתקשר אחד עם השני באופן נקי”.